בג"צ 4595-03-25

תקציר

בג"ץ 4595-03-25 - חוקתי - חרדים למדינה ולשלטון הציבורי נ' השר לשירותי דת ואח' **ניתוח משפטי מקיף** **מבוא:** העתירה שלפנינו, שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק, עסקה בכהונתו של מר יגאל גואטה (להלן: "המשיב 3") כיו"ר מועצת בתי העלמין היהודיים בברקת (להלן: "המשיבה 4"). העותרת, "חוקתי - חרדים למדינה ולשלטון הציבורי", טענה כי כהונתו זו, לצד עיסוקו כשדרן בתאגיד השידור הישראלי ("כאן 11", להלן: "המשיב 5"), נעשתה בניגוד לחוק, ובפרט לכללים החלים על עובדי ציבור, וכי היא מעוררת חשש מובנה לניגוד עניינים. העתירה ביקשה להצהיר כי המשיבה 4 היא חברה ציבורית, כי עליה חלות הנחיות רשות החברות הממשלתיות, וכי יש להפסיק את עבודתו של המשיב 3 כשדרן או כיו"ר המשיבה 4. **עיקרי הטענות של העותרת:** 1. **סיווג המשיבה 4 כחברה ממשלתית:** העותרת טענה כי אופן מינוי בעלי התפקידים במשיבה 4, המעיד על שליטת המדינה במינויים ובהרכב הדירקטוריון, מלמד על היותה חברה ממשלתית לכל דבר ועניין. כפועל יוצא, נטען כי על המשיבה 4 חלות הנחיות חוזר רשות החברות הממשלתיות, הקובעות כי יו"ר בפועל של חברה ממשלתית אינו רשאי לעסוק בעיסוק נוסף בתמורה, למעט במקרים חריגים. עיסוקו הנוסף של המשיב 3 כשדרן מהווה, לטענתה, הפרה של חוזר זה. 2. **הפרת תקנון שירות המדינה:** נטען כי המשיב 3, במסגרת תפקידו כשדרן, מתבטא באופן שגרתי בנושאים פוליטיים, בניגוד להוראות תקנון שירות המדינה. 3. **חשש מניגוד עניינים:** לטענת העותרת, עצם כהונתו של המשיב 3 בשני תפקידים ציבוריים בשכר יוצר חשש מובנה לניגוד עניינים חמור, כאשר הבמה הציבורית לה הוא זוכה כשדרן עלולה להשפיע על תפקידו כיו"ר המשיבה 4, ולהיפך. **עיקרי טענות המשיבים:** 1. **שיהוי ניכר:** המשיבים טענו כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, הן ביחס למינוי המשיב 3 בשנת 2018, והן ביחס להארכת מינויו בשנת 2023, כאשר המשיב 3 כבר שימש בשני התפקידים במשך שנים. 2. **היעדר עילה להתערבות שיפוטית:** נטען כי אין עילה להתערבות שיפוטית בשיקול דעתם של שרי הממשלה באישור המינוי, במיוחד כאשר הוא מבוסס על המלצת הוועדה לבדיקת מינויים. 3. **מעמד המשיבה 4:** המשיבים חלקו על סיווג המשיבה 4 כחברה ממשלתית, וטענו כי היא תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח תקנות, ולא "חברה" כהגדרת חוק החברות. לפיכך, אין להחיל עליה את חוק החברות הממשלתיות באופן מלא, וכן את תקנון שירות המדינה, שכן המשיב 3 אינו עובד מדינה. 4. **בחינת ניגוד העניינים:** נטען כי נושא ניגוד העניינים נבחן ונדחה במסגרת הליכי המינוי, על ידי חוות דעת משפטיות ואישור הוועדה לבדיקת מינויים, אשר קבעה כי אין מניעה להאריך את כהונתו. **החלטת בית המשפט (השופט בדימוס יוסף אלרון, בדעת רוב):** בית המשפט, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דחה את העתירה על הסף מחמת שיהוי, וגם לגופו של עניין מחמת היעדר עילה להתערבות שיפוטית. **ניתוח הנמקת בית המשפט:** **א. שיהוי ניכר (עילת השיהוי):** בית המשפט הדגיש את שלושת יסודות עילת השיהוי: סובייקטיבי (האם העותר "ישן על זכויותיו"), אובייקטיבי (השלכות בירור העתירה לאחר שההחלטות שימשו בסיס להסתמכות), ומידת הפגיעה בשלטון החוק. * **שיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי:** נקבע כי עיסוקו המקביל של המשיב 3 החל בשנת 2018, אך העתירה הוגשה רק כ-7 שנים לאחר מכן. גם ביחס להארכת המינוי בשנת 2023, חלפה כשנה עד להגשת העתירה. העותרת לא סיפקה מענה מספק לשיהוי זה. * **השלכות על הצדדים:** הודגש כי כהונתו הראשונה של המשיב 3 הייתה מוצלחת, הובילה להתקדמות בפרויקטים של המשיבה 4, וכי ניהולו קידם את המועצה. דחיית העתירה בשלב זה עלולה לפגוע באינטרסים לגיטימיים של הצדדים, ולהפר את רצף הפעילות בפרויקטים הנמצאים בניהולו. * **פגיעה בשלטון החוק:** בית המשפט קבע כי לא קיימת פגיעה בשלטון החוק במידה שתגבור על השיהוי המשמעותי. **ב. היעדר עילה להתערבות שיפוטית:** בית המשפט חזר על העיקרון כי היקף ההתערבות השיפוטית בשיקול דעת הרשות המנהלית מצומצם, ובפרט בהחלטות מינוי של שר, כאשר ההחלטה נסמכת על המלצת הוועדה לבדיקת מינויים. * **בחינת מינוי המשיב 3:** הודגש כי מינוי המשיב 3, הן בשנת 2018 והן הארכתו בשנת 2023, עברו בדיקה מקיפה. ראשית, נערכה חוות דעת משפטית שבדקה את עיסוקו כשדרן ואת זיקתו הפוליטית. שנית, חוזה ההעסקה בשנת 2018 כלל התייחסות לאפשרות לעסוק בעבודה אחרת, תוך התחייבות להימנע מניגוד עניינים. * **תפקיד הוועדה לבדיקת מינויים:** הובהר כי הארכת המינוי בשנת 2023 נדונה בפני הוועדה לבדיקת מינויים, אשר בחנה את כשירות המשיב 3, כולל התייחסות מפורשת לעיסוקו כשדרן. הוועדה אישרה את המינוי, ולאחר מכן השר לשירותי דת אישר את הארכתו. * **התמודדות עם ניגוד עניינים:** בית המשפט הדגיש כי ההתמודדות עם חשש לניגוד עניינים אינה מחייבת פסילת מועמד, אלא ניתן לערוך הסדר לניגוד עניינים. במקרה זה, המשיב 3 חתם על התחייבות מפורשת להימנע מניגוד עניינים, ובפרט ביחס לעיסוקו כשדרן. התחייבות זו מהווה שכבת הגנה נוספת. **ג. מעמד המשיבה 4 והחלת חוק החברות הממשלתיות:** בית המשפט דחה את טענת העותרת כי המשיבה 4 היא חברה ממשלתית. * **תאגיד סטטוטורי:** הובהר כי המשיבה 4 הוקמה מכוח תקנות שהותקנו בסמכות שר לשירותי דת לפי חוק שירותי הדת היהודיים. תקנה 2(ב) לתקנות קובעת כי "המועצה היא תאגיד". לפיכך, המשיבה 4 היא תאגיד סטטוטורי, ולא "חברה" כהגדרת חוק החברות, וממילא אינה "חברה ממשלתית". * **החלת חוק החברות הממשלתיות:** נדחתה גם טענת ההסתמכות על סעיף 60 לחוק החברות הממשלתיות. הסיפה של סעיף זה מחריגה "גופים שהוקמו בחוק", ובכלל זה גופים שהוקמו מכוח תקנות, כמו המשיבה 4. לפיכך, אין מקום להחיל עליה או על המשיב 3 את כלל הוראות החוק וחזורים מכוחו. יחד עם זאת, צוין כי הוראות ספציפיות, כגון סעיף 60א בנוגע למינויים, חלות גם על גופים כאלה. **ד. תחולת תקנון שירות המדינה:** בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר תחולת תקנון שירות המדינה על המשיב 3. * **עובדי תאגידים סטטוטוריים:** הובהר כי תקנון שירות המדינה חל על "כל סוגי העובדים בשירות המדינה". עובדי תאגידים סטטוטוריים אינם נחשבים עובדי מדינה, אלא אם כן הוחלה עליהם הוראה מפורשת בחוק. בענייננו, אין כל הסדר המחיל את הוראות התקנון על עובדי המשיבה 4. **מסקנות וחידושים משפטיים:** 1. **יישום דוקטרינת השיהוי:** פסק הדין מדגים את יישומה המחמיר של דוקטרינת השיהוי בבג"ץ, גם כאשר העתירה מעלה טענות הנוגעות למינהל תקין. בית המשפט מדגיש כי יש להציג הסבר משכנע לשיהוי, וכי השלכותיו על האינטרסים של הצדדים ועל רצף הפעילות הציבורית נלקחות בחשבון. 2. **אבחנה בין חברה ממשלתית לתאגיד סטטוטורי:** פסק הדין מבהיר את ההבחנה המשפטית בין חברה ממשלתית, הכפופה במלואה לחוק החברות הממשלתיות, לבין תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חקיקת משנה, אשר כפיפותו לחוק זה מוגבלת להוראות ספציפיות. הדבר בעל חשיבות רבה לסיווג גופים ציבוריים ולמידת הפיקוח עליהם. 3. **איזון בין חשש לניגוד עניינים לבין מינוי לתפקיד ציבורי:** בית המשפט מדגיש כי גם כאשר קיים חשש לניגוד עניינים, אין הדבר מחייב פסילה אוטומטית של מועמד. ניתן למצוא פתרון מידתי באמצעות הסדרים לניגוד עניינים, לרבות התחייבויות אישיות של המועמד. 4. **סמכות בתי המשפט לבחון מינויים:** פסק הדין מחדד את גבולות ההתערבות השיפוטית בשיקול דעת הרשות המנהלית בענייני מינוי, במיוחד כאשר מדובר בהמלצת ועדה מקצועית ובאישור שר. ההתערבות תהיה מוצדקת רק במקרים של חריגה ברורה ממתחם הסבירות. **הוצאות:** העותרת חויבה בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ש"ח. **לסיכום:** בג"ץ דחה את העתירה בשל שיהוי ניכר ובהיעדר עילה להתערבות שיפוטית, תוך שקבע כי המשיבה 4 היא תאגיד סטטוטורי ולא חברה ממשלתית, וכי החשש לניגוד עניינים טופל כראוי באמצעות הסדרים מתאימים. פסק הדין מדגיש את ההבחנות המשפטיות בין סוגי גופים ציבוריים, את גבולות הביקורת השיפוטית ואת דרכי ההתמודדות עם חשש לניגוד עניינים.