רע"א 1010/09

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דין קודם בנוגע לערעור שהגיש יוצא צה"ל. החייל המשוחרר פנה לוועדה לחוק הנכים בבקשה להכיר בקשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין שירותו הצבאי, אך נדחה. על החלטת הוועדה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, שפסק גם הוא נגד הוותיק, וכתוצאה מכך הוגשה הבקשה הנוכחית לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר. המבקש, ששירת בצה"ל בין השנים 1979-2003, סובל ממצבים רפואיים שונים, לרבות תסמונת דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2. הטיעון המהותי שהעלה המבקש נסוב סביב הקביעה כי מחלות אלה נגרמו או הוחמרו עקב שירותו הצבאי. באופן ספציפי, טוען המבקש כי לחץ נפשי הנובע מאי שובץ לתפקיד נחשק בצה"ל, כמו גם אופי השירות הצבאי, הובילו להתפתחותן של בעיות רפואיות אלה. החלטת בית המשפט המחוזי, עליה מבקש המבקש לערער, מתבססת על העדפת חוות הדעת הרפואיות שהציגה ההגנה, אשר לא תמכו בטענות התובע בדבר הקשר בין שירותו הצבאי לבין מחלתו. בית המשפט קבע כי אכזבתו של המבקש מאי קבלת תפקיד מסוים אינה מהווה אירוע ייחודי הקשור לשירות הצבאי, במיוחד לאור משך שירותו. יתר על כן, בית המשפט לא מצא הסכמה רפואית הקושרת בין לחץ נפשי להופעת סוכרת מסוג 2 ונתן משקל רב יותר לחוות הדעת המצביעות על כך שהעלייה במשקל של המבקש והגורמים התורשתיים היו הגורמים העיקריים למחלתו. בקשת רשות הערעור הנוכחית נדחתה. בית המשפט קבע כי התיק לא הציג שאלות משפטיות חדשניות מובהקות והתמקד בעיקר בקביעות עובדתיות ורפואיות. פסק הדין אישר מחדש את החלטת הערכאה הנמוכה יותר וקבע כי גם אם נפלה טעות ביישום החוק, אין בכך כדי להצדיק ערעור שלישי, במיוחד בהתחשב בחוות הדעת הרפואיות הסותרות. עוד ציין השופט כי אמנם ייתכן שנעשו טעויות מסוימות בפסיקת הערכאה הנמוכה יותר, אך הן אינן משמעותיות מספיק כדי להצדיק ערעור במקרה זה. משכך, נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין.