סע"ש 36868-06-19

תקציר

פסק הדין דן בתביעה שהגיש עובד לשעבר נגד מעסיקו לשעבר, איגוד האתלטיקה הישראלי. התובע, מני פלד, דרש תשלום עבור רכיבים כספיים שונים עבור שלוש תקופות עבודה בעמותה. תקופות העבודה הופרדו על ידי פערים שבמהלכם פלד לא עבד בעמותה. פלד טען כי פוטר שלא כדין בתקופת העבודה השלישית ולכן דרש פיצויים בגין פיטורים שלא כדין והפרת הסכם העסקה לתקופה קצובה. בנוסף, פלד תבע רכיבים כספיים שונים עבור שלוש תקופות העבודה, ובהם תשלום עבור הודעה מוקדמת, פדיון חופשות, דמי הבראה והפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים. השופטים קיבלו את טענתו של פלד בחלקה. עבור תקופת ההעסקה הראשונה פסקו לו השופטים 417 שקל בגין הפרשות שלא שולמו לפנסיה וריבית, ועבור התקופה השנייה פסקו לו 5,000 שקל בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו, ו-420 שקל בגין פדיון חופשה. עבור תקופת ההעסקה השלישית הורו השופטים לעמותה לשלם לפלד 1,750 שקל עבור הודעה מוקדמת, 1,033 שקל עבור פדיון חופשה ו-219 שקל עבור הפרשות לפנסיה. השופטים דחו את תביעתו של פלד לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, וקבעו כי העמותה ניהלה הליך שימוע תקין ולא פעלה משיקולים זרים. הם גם דחו את תביעתו בגין הפרת הסכם לתקופה קצובה, וקבעו כי ניתן לסיים את ההסכם ללא פיצוי, ופלד לא הביא ראיות לנזק הנובע מסיומו. העמותה הגישה תביעה נגדית נגד פלד בגין ארבעה פרסומים בקבוצת פייסבוק, שלטענתה השמיצו את העמותה. השופטים קיבלו חלקית את התביעה שכנגד. הם מצאו כי הפרסומים השני, השלישי והרביעי מהווים לשון הרע, שכן הם כללו ביטויים קשים ולא ראויים וללא הוכחות לטענותיהם. השופטים הורו לפלד לשלם לעמותה פיצוי בסך 20 אלף שקל, וכן צירפו לפרסום את פסק הדין, שכן פלד הביע את התנצלותו במהלך ההליך. השופטים דחו את הטענה שכנגד בנוגע לפרסום הראשון, וראו בו עניין "טריוויאלי". כל צד חויב לשאת בהוצאותיו בגין התביעה העיקרית, ופלד חויב לשלם לעמותה 10,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין התביעה שכנגד.