רער"צ 24910-11-23

תקציר

השאלה המרכזית במקרה דנן היא האם יש להתערב בהחלטת רשם ההוצאה לפועל לבטל את העיקול על דמי השכירות שנגבו על ידי המבקשים, הטוענים כי רכשו שתי דירות מהמשיב 1. המשיבים טענו כי הייתה קנוניה בין המבקשים לבין המשיב מס' 1 בנוגע לדמי השכירות, אך לא עלה בידם להביא כל ראיה שתתמוך בטענה זו. בתוך כך, הציגו המבקשים הסכמי שכירות התומכים בטענתם כי הם זכאים לדמי השכירות. בהינתן שהמשיב מס' 1 הוא החייב בתיק ההוצאה לפועל, ומאחר שאין כל הוכחה כי הוא נהנה מדמי השכירות, יש לבטל את העיקול על דמי השכירות ללא תנאים. עם זאת, קיים פער בלתי מוסבר בין הסכמי המכר שהציגו המבקשים לבין הנתונים באישור הזכויות בנוגע למכירת הדירות, היוצר קושי בהגדרת הנכס המדובר. לכן, בעוד שהמבקשים אינם נדרשים לנקוט בהליכים משפטיים להוכחת זכותם לקבלת דמי שכירות בשלב זה, מומלץ להם לעשות כן. ההחלטה לבטל את העיקול מותנית בהפקדה של 5,000 ₪ לכל מבקש, סכום המתחשב בכך שהמשיב מספר 1 מחזיק רק במחצית הזכויות בנכס. כל צד יישא בהוצאותיו, ואין לחייב את המבקשים לפתוח בהליך להוכחת זכותם בנכס כתנאי לביטול עיקול דמי השכירות. פסק דין זה אינו מאשר או שולל את בעלותם של המבקשים בנכס.