ת"פ 107/10

תקציר

הנאשם, נ.ג., נשוי לאשתו, נ.ד., מזה 23 שנים, ולהם תשעה ילדים משותפים. המשפחה התגוררה באבו גוש. כתב האישום נגד נ.ג' כלל סעיפים רבים של אלימות כלפי אשתו ותקיפת ילדיהם לאורך השנים. הנאשם נהג להכות את אשתו בנעליים ובאגרופים והשליך לעברה חפצים. הוא גם היכה את בנותיו, ולעתים השאיר סימנים על גופן. כשאשתו ניסתה להתקשר למשטרה, הוא מנע ממנה. כתב האישום מפרט אירועי אלימות ספציפיים כלפי אשתו וילדיו, בהם הכאת אשתו באגרופים בשנת 2006 ומספר אירועים של הכאת בנותיו באמצעות חפצים כגון חגורות ושולחנות. התביעה ביקשה להוכיח טענות אלה מעבר לספק סביר. ההגנה טענה כי עדותה של האישה אינה אמינה וכי היא אינה קורבן אלא בעלת עניין המבקשת כספים מהמוסד לביטוח לאומי. עם זאת, השופט מצא את עדותה של האישה משכנעת ואותנטית, וסבר כי היא הייתה נתונה לאלימות פיזית ומילולית מצד הנאשם, שהגביל את עצמאותה. השופט התרשם מההסבר של האישה לכך שלא התלוננה קודם לכן, הבין את המחסומים התרבותיים ואת החשש מההשלכות שגרמו לה לשתוק. שתיים מבנותיהם של בני הזוג סיפרו תחילה למשטרה על מכות שגרתיות, אך חזרו בהן מדבריהן בבית המשפט וטענו כי שיקרו וכי אביהן הוא הורה טוב. השופט מצא את הודעותיהם במשטרה אמינות יותר, וסבר כי הם הושפעו מהנאשם או מקרוביו לשנות את עדותם. השופט שקל גם את דבריהם של בני משפחה אחרים וחוקר ילדים, ומצא אותם אמינים. השופט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם מהווים התעללות ותקיפה, שכן הם חוזרים ונשנים, משפילים ומאיימים, וגורמים נזק פיזי ונפשי לילדים. די היה בעדותה של האישה, יחד עם ראיות נוספות, כדי להוכיח את הטענות נגד הנתבע. טענתו כי פעל למטרות חינוכיות לא הייתה מוצדקת. לפיכך, הורשע הנאשם בהתעללות בקטין בנסיבות מחמירות, ריבוי סעיפים של תקיפת ילדיו ואשתו בנסיבות מחמירות ואיומים על אשתו. עם זאת, הוא זוכה מאשמת שיבוש הליכי משפט. השופט הדגיש את חומרת העבירות, במיוחד לאור חוסר איזון הכוחות והאופי הממושך של ההתעללות, וקבע כי לא ניתן להצדיק או לתת לגיטימציה למעשים כאלה. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 04/07/2010.