ב"ל 12744-12-17

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **פסק דין – בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (ב"ל 12744-12-17, 16.4.2019)** **רקע:** התובע, עופר וילנציק, תובע את המוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע לבבי מיום 1.1.2016 כפגיעה בעבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי. התובע, יליד 1955, עובד בקרן הקיימת לישראל (קק"ל) משנת 2000. אשתו של התובע עובדת גם היא בקק"ל. **הסוגיה המרכזית:** השאלה המרכזית בפסק הדין היא האם אירע לתובע אירוע חריג בעבודתו ביום 31.12.2015, תוך כדי ועקב עבודתו, שהוביל לאירוע הלבבי. הנתבע (המוסד לביטוח לאומי) טוען כי האירוע התרחש בנסיבות אישיות. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **הגדרת "תאונת עבודה" (סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי):** * **תנאי מצטבר:** על מנת שתאונה תוכר כתאונת עבודה, יש צורך בשני תנאים מצטברים: * **תנאי המועד:** התאונה ארעה "תוך כדי העבודה". * **תנאי הקשר הסיבתי:** התאונה ארעה "עקב" העבודה. * **פרשנות הפסיקה:** הפסיקה פירשה את תנאי הקשר הסיבתי בדגש על "מידת הזיקה" שבין האירוע לעבודה, ולא די בקשר עיתי בלבד. 2. **חזקת הסיבתיות (סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי):** * **חזקה:** תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אלא אם הוכח ההיפך. * **סייג לחזקה:** תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים נראים לעין, לא תוכר כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על האירוע הייתה *פחותה הרבה* מהשפעת גורמים אחרים. 3. **מבחן הזיקה לעבודה – מול רקע אישי (פרשת זילברשטיין ועב"ל 297/09):** * **מבחן עיקרי:** ההכרעה בשאלת "תאונת עבודה" מבוססת על "מידת הזיקה" שבין האירוע לבין העבודה. * **הבחנה בין רקע אישי לרקע עבודה:** כאשר התקיפה (או אירוע אחר) נעשית "תוך כדי עבודתו", אך הרקע לתקיפה הוא *אישי*, ללא קשר או זיקה לעבודתו של הנפגע, או ללא תרומת העבודה לפגיעה – הפגיעה לא תוכר כתאונת עבודה. * **"גורמים אחרים":** הפסיקה מדגישה את חשיבות הערכת תרומתם של גורמים אחרים (לא עבודתיים) לאירוע. 4. **סכסוך אישי כאירוע שאינו "תאונת עבודה" (עב"ל 50418-05-18 בן צור):** * **עקרון:** סכסוך אישי בין עובדים, גם אם הוא מתבטא באירוע (כגון תקיפה) המתרחש במסגרת העבודה, אינו מהווה "תאונת עבודה" אם תרומת העיסוק לאירוע היא שולית עד אפסית, והסיכון נבע בעיקר ממערכת יחסים אישית. **ניתוח האירועים והחלטת בית הדין:** 1. **טענת התובע:** * האירוע שהוביל לאירוע הלבבי החל בשיחת טלפון של אשתו של התובע אליו במהלך יום העבודה (31.12.2015). * בשיחה, אשתו סיפרה לו כי יו"ר הוועד של קק"ל, גב' מיכל חפץ, התנתה קיום אירוע של עובדי קק"ל במסעדה מסוימת בכך שבנם, אמנון (מנהל המסעדה), לא יעבוד באירוע. * התובע סבר כי מדובר בניסיון של גב' חפץ להתנכל להם, על רקע סכסוך אישי היסטורי בין גב' חפץ לאשתו, במטרה לפגוע בפרנסת המשפחה. * בעקבות השיחה, התובע חש לחץ ועצבנות, ולמחרת אושפז עקב אירוע לבבי. 2. **טענת הנתבע (המבוססת על עדות גב' חפץ):** * גב' חפץ אישרה כי ביקשה שאמנון לא ישתתף באירוע, אך לא מתוך נקמנות אישית. * הסיבה לכך הייתה שמדובר בבן של שני עובדים בקק"ל, ונוכחותו כמנהל המסעדה עלולה הייתה לגרום ל"לזות שפתיים" בקרב עובדים אחרים. * בדומה, גם בשנה הקודמת גב' חפץ ביקשה שאמנון לא ישתתף, והדבר סוכם. * הסכסוך ההיסטורי בין גב' חפץ לאשת התובע היה סכסוך אישי, ולא קשור לעבודה. 3. **הכרעת בית הדין:** * **היעדר אירוע חריג:** בית הדין קבע כי לא מדובר באירוע חריג, ובוודאי שלא אירוע חריג בעבודה. * **היעדר קשר סיבתי "עקב" העבודה:** גם אם ניתן לראות את תחילת האירוע בשיחה העבודה (השיחה בין האשה לבעלה), אין זה אירוע שארע "עקב" העבודה. * **שיחה פרטית:** שיחת הטלפון בין התובע לאשתו, גם אם נסבה על אירוע שנועד לעובדי קק"ל, נחשבה לשיחה פרטית. * **חוסר הוכחת התנכלות:** הטענה כי גב' חפץ פעלה בכוונה לפגוע בבן התובע ובפרנסת המשפחה לא הוכחה. * **אירוע דומה בשנה קודמת:** העובדה שגם בשנה הקודמת עלתה דרישה דומה (שאמנון לא יהיה נוכח) מחלישה את הטענה ל"אירוע חריג". * **סיבה לסירוב:** הסיבה שגב' חפץ לא רצתה את נוכחות הבן נבעה מחוסר נוחות בשל היותו בן של עובדים, ולא מתוך כוונה לפגוע בפרנסת המשפחה (במיוחד כאשר הבן הוא אדם בוגר שאינו תלוי בהוריו). * **סכסוך אישי:** הסכסוך בין גב' חפץ לאשת התובע היה סכסוך אישי, והפסיקה קובעת כי סכסוך אישי אינו מהווה "אירוע בעבודה". * **זיקה חלשה:** הזיקה בין הרצון שאמנון לא יהיה נוכח באירוע לבין האירוע הלבבי של התובע נחשבה לחלשה ביותר. עיקר הכעס נבע מהסכסוך האישי, ולא מהעבודה. * **הבחנה ממקרים אחרים:** בית הדין הבחין בין המקרה הנוכחי למקרים בהם גם תחושה סובייקטיבית יכולה להיחשב תאונת עבודה (כמו אדם שחושב שמפטרים אותו), כאשר שם הזיקה לעבודה הייתה ממשית. במקרה זה, הזיקות לעבודה היו חלשות. * **סתירות בעדויות:** בית הדין ציין כי קיימת מחלוקת בין בעל המסעדה (מר צפריר) לגב' חפץ לגבי הסיבה המדויקת לאי-קיום האירוע, אך הדגיש כי אין בכך כדי להפוך את האירוע ל"אירוע חריג" לצורך הכרה בו כתאונת עבודה. **חידושים משפטיים:** * **החלת מבחן הזיקה באופן מדוקדק:** פסק הדין מדגיש את הצורך ב"מידת זיקה" ממשית בין האירוע לעבודה, ולא מסתפק בקשר עיתי בלבד. הוא מחדד את ההבחנה בין מקרה בו נסיבות העבודה הן שגרמו ישירות לאירוע, לבין מקרה בו אירוע על רקע אישי מתרחש "בסמוך" או "תוך כדי" העבודה. * **ביסוס על פסיקה קיימת:** בית הדין נסמך על פסיקות קיימות (זילברשטיין, בן צור) לחיזוק טענתו כי סכסוכים אישיים, גם אם מתרחשים במסגרת העבודה, אינם מהווים עילה להכרה כתאונת עבודה, אלא אם כן תרומת העבודה עצמה משמעותית. * **התייחסות להבדלים דקים בפרשנות:** בית הדין מתייחס גם לפרשנויות שונות של האירועים (כמו הסיבה לאי-קיום האירוע), אך קובע כי כל עוד אין זיקה עבודה ברורה, הבדלים אלו אינם רלוונטיים להכרה כתאונת עבודה. **מסקנה:** בית הדין דחה את התביעה, בקובעו כי האירוע הלבבי של התובע לא אירע "עקב" העבודה, וכי לא מדובר באירוע חריג בעבודה. עיקר האירוע נבע מסכסוך אישי, והזיקה לעבודה הייתה חלשה ביותר.