בד"א 24/04

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על צו השעיה זמני של חברותו של עורך דין בלשכת עורכי הדין. עורכת הדין, המכונה המערערת, הורשעה בשורה של סעיפים של איומים והטרדות כלפי בן זוגה לשעבר ובני משפחתו לאחר סיום הקשר ביניהם. ההשעיה התבקשה על ידי הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז דרום (המשיב) לפי סעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, המאפשר השעיה זמנית של עורכי דין המהווים סכנה פוטנציאלית לציבור. המערערת ערערה על ההחלטה וטענה כי היא פגעה בה קשות וכי בית המשפט המחוזי לא שקל כראוי את המסוכנות הציבורית. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והסיר את ההשעיה הזמנית שהוטלה על המערער. בית המשפט הדגיש את היעדר כל התנהלות פסולה של המערער לאחרונה ואת היעדר הראיות המצביעות על סיכון לציבור. צוין כי המתח הנפשי הקשה שנבע מהפרידה תרם למעשיו של המערער, שהיו מוגבלים לאירוע ספציפי. יתר על כן, אורכו הפוטנציאלי של הליך הערעור הפלילי והאפשרות לזיכוי או לעונש מופחת נשקלו כנגד ההשעיה המיידית. בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה דנן, האינטרס הציבורי אינו מחייב השעיה זמנית, למרות חומרת מעשיו של המערער.