ע"פ 5634/16

תקציר

הערעור על גזר הדין בגין עבירות אלימות על רקע לאומני נדחה מאחר שבית המשפט לא מצא סטייה מהותית ממדיניות הענישה הראויה או טעות בגזר הדין. הטענה העיקרית שהועלתה על ידי המערער העמידה בסימן שאלה את תחולתו של סעיף 40ד לחוק על ידי הערכאה הנמוכה יותר, המתיר חריגה מהעונש הקבוע במקרים של שיקום. עם זאת, ערכאת הערעור הבהירה כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר לא אישרה ולא הכחישה כי המעשים היו בעלי "חומרה קיצונית" כאמור בסעיף האמור, אלא הפעילה את שיקול דעתה לפי סעיף 40ד(א) לשקול שיקולים אחרים. בית המשפט הדגיש כי מעשיו של המערער, המונעים משנאה עיוורת ומתכנון מוקדם, מצדיקים עונש מאסר בשל אופיים המסוכן והאלים, במיוחד בהתחשב בהיעדר תוצאות חמורות יותר. עם זאת, הערכאה הנמוכה יותר אכן שקלה את שיקומו של המערער, גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי וחרטה כנה – גורמים שהובילו לעונש קל יחסית בטווח הענישה המתאים. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בגזר הדין, מה גם ששותפיו של המערער קיבלו עונשים דומים ואף חמורים יותר, ותפקידו של המערער היה המשמעותי שבהם. עם זאת, בית המשפט הכיר בשינוי דעתו המעודד של המערער כלפי אלימות ושלטון החוק, וקיווה כי מסלול חיובי זה יימשך. לפיכך, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.