ע"פ 3266/10

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב בנוגע לבקשת פסילה. המערער ביקש מהשופט לפסול עצמו מלדון בתיק הנוגע להטרדה מינית ולאישומים אחרים נגדו, בהסתמך על החלטות פרוצדורליות של בית המשפט שלדעתו פגעו בזכויותיו והיוו הפחדה כלפי סניגורו. המערערת גם הלין על ההטיה הנטענת של השופט כלפי התביעה, תוך שהוא מציין את הרקע שלה כתובעת ואת דבריה למתלוננת במהלך המשפט. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ולא מצאה טעם בטענות המערער. בפסק הדין הודגש כי החלטות פרוצדורליות, במקרה זה, אינן מצדיקות את פסילת השופט, מה גם שהן התקבלו באופן מקצועי ולא פגעו בזכותו של המערער להליך הוגן. יתר על כן, ערכאת הערעור לא הסכימה כי השופטת הפגינה משוא פנים, וציינה כי דבריה למתלוננת לא היו חריגים או מעידים על דעה קדומה, וכי הרקע שלה כתובעת אינו רלוונטי. ככלל, הערעור נתפס כניסיון להכפיש את השופט ללא בסיס תקף, וטיעוני המערער נמצאו בלתי מבוססים. משכך, קבעה ערכאת הערעור כי החלטת בית משפט השלום בתל אביב לדחות את בקשת הפסילה הייתה מוצדקת, והערעור נדחה.