בש"א 16387/07

תקציר

המשיבים טענו כי נפלו פגמים בציפוי הגרנוליט של מבנה שרכשו מהמבקשת, סולל בונה, וביקשו צו מניעה שיחייב את סולל בונה לתקנם. טענה זו התבססה על ממצאיו של מהנדס מומחה שמונה על ידי בית המשפט. המומחה קבע כי הליקויים נבעו מעבודות תיקון שביצעה סולל בונה בשנת 1990 ולא כתוצאה מעבודות הציפוי שנעשו מאוחר יותר. המשיבים תבעו בעבר את סולל בונה ונתבעים נוספים בשנת 1995 באותו עניין, והתיק יושב מחוץ לכותלי בית המשפט. סולל בונה הסכימה לבצע תיקונים לפי אחת משלוש שיטות שהמליץ מהנדס אחר. התיקונים בוצעו והמשיבים קיבלו שמונה שנות אחריות. כעת מבקשים המשיבים לחייב את סולל בונה להחליף את כל ציפוי הגרנוליט. המבקש טוען כי התביעה הנוכחית מבוססת על אותה עילת תביעה כמו הקודמת ולכן היא חוסה תחת דוקטרינת res judicata. בית המשפט הסכים עם המבקשת, וקבע כי המשיבים ויתרו על זכותם לדרוש את החלפת הציפוי כאשר הסכימו לפשרה בתובענה הראשונה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי טענת המשיבים היא ניסיון לפתוח מחדש התדיינות משפטית ישנה וכי סולל בונה מילאה את התחייבויותיה על פי הסדר הפשרה. בית המשפט דחה גם את טענות המשיבים ביחס לתקופת ההתיישנות וקבע כי נכונותה של סולל בונה לתקן סדקים חדשים אינה מהווה הודאה בחבות. לפיכך נדחתה התביעה, והמשיבים חויבו לשלם את הוצאותיה של סולל בונה ושכר טרחת עורך דין.