בש"פ 7471/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר להמשיך במעצרו של מבקש שהואשם בתקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והפרת צו בית משפט. התקיפה, שבוצעה נגד בת זוגו לשעבר, כללה על פי החשד חנק ואיומים בסכין, שנבעו מזעם קנאי על יחסיה עם גבר אחר. זאת, למרות מרחק מגן של 500 מטרים שהורה בית המשפט בין המבקש למתלונן. בעקבות כתב האישום הורה בית משפט השלום על מעצרו של המבקש עד להחלטה אחרת. בעוד המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, הוא ביקש שחרור לחלופה מפוקחת, תוך הדגשת עברו הפלילי הנקי. בית המשפט הורה על תסקיר שירות המבחן והמשיך את המעצר. על החלטה זו הוגש ערעור, ובמקביל ביקש המבקש לקיים דיון ללא הדו"ח, אשר נדחה. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור, בנימוק של שיהוי הקשור לקורונה וחומרת העבירות. ערעור נוסף הוגש לבית המשפט העליון, שגם הוא דחה את הבקשה, תוך ציון החמרת התקן לערעור שלישי והשיקול הזהיר שניתן על ידי הערכאות הנמוכות יותר, תוך התחשבות בפרטי המקרה. ההחלטה לדחות את הבקשה התקבלה מבלי להיזקק לתגובת המדינה, ולמבקש נמסר על הדחייה.