LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 24983-01-26

החלטה עליון

📋
מספר הליך24983-01-26
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך18 במרץ 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפלוני נ. פלוני
👨‍⚖️
שופטיםדפנה ברק-ארז

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של ע"א 24983-01-26 (בבית המשפט העליון)** **הרקע המשפטי וההליכים הקודמים:** פסק הדין דנן עוסק בבקשה למתן סעד זמני, במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות על הסף תובענה למתן סעד הצהרתי בנוגע לזכויות בדירת מגורים. עניינה המרכזי של הבקשה לסעד זמני הוא עיכוב ביצועם של הליכי הוצאה לפועל למימוש פסק דין לפינוי הדירה. ההליכים הקודמים שהובילו לבקשה מורכבים וכוללים מספר ערכאות ושלבים: 1. **רישום המשכנתא ומימושה:** בשנת 1988 נרשמה המבקשת ובן זוגה כבעלי הדירה. בהמשך, נרשמה משכנתא לטובת המשיב על הדירה, עקב יחסים מסחריים בין המשיב לבן זוגה של המבקשת. בשנת 2008, בתיהמ"ש אישר בקשה מוסכמת למימוש המשכנתא באמצעות מכירת הדירה למשיב. בשנת 2009, הדירה נרשמה על שם המשיב והושכרה למבקשת ובן זוגה. 2. **הליכי פינוי ותביעה הצהרתית:** בשנת 2017, המשיב הגיש תביעת פינוי נגד בן זוגה של המבקשת. במקביל, בשנת 2019, בן זוגה של המבקשת הגיש תובענה למתן סעד הצהרתי לפיה הם בעלי הזכויות בדירה. הצדדים הסכימו כי פסק הדין שיינתן בתביעה ההצהרתית יחייב גם בהליך הפינוי. פסק דין זה ניתן ב-31.12.2019. יש לציין כי המבקשת באופן פורמלי לא הייתה צד להליכים אלו. 3. **דחיית התביעה ההצהרתית וערעור:** בית המשפט המחוזי דחה את התובענה ההצהרתית של בן הזוג, וקבע כי הזכויות בדירה שייכות למשיב. ערעור על החלטה זו נדחה אף הוא בבית המשפט העליון. 4. **פסיקתה לפינוי והליכי הוצאה לפועל:** ביום 11.2.2025 ניתנה פסיקתה המורה על פינוי בן זוגה של המבקשת מהדירה. המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל, ובמסגרתם, בחודש יוני 2025, המבקשת הגישה בקשה למניעת פינויה. בקשה זו נדחתה על ידי רשמת ההוצאה לפועל, אשר קבעה כי המבקשת לא הצביעה על זכות עצמאית להחזיק בנכס. **הליכים חדשים וטענות המבקשת:** רק בשלב זה, ביום 21.4.2025, המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי את התובענה למתן סעד הצהרתי, תוך שהיא טוענת כי אינה כבולה לפסקי הדין הקודמים, מכיוון שלא צורפה כצד להם ולא הייתה מודעת להם. היא הדגישה כי מתגוררת בדירה 40 שנה. במקביל, המבקשת הגישה בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי הפינוי. בקשות ראשוניות לעיכוב ביצוע נדחו עקב פגמים פרוצדורליים וחוסר סיכויים. לאחר מכן, בבקשה לעיון מחדש, המבקשת טענה לזיוף חתימותיה על מסמכים שהובילו להליכים הקודמים, ולכך שרק לאחרונה נודעה לה על הליכי הפינוי. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה לעיון מחדש, בהתבסס על מאזן הנוחות, והורה על הפקדת ערובה. **סילוק התובענה על הסף – השתק שיפוטי וניצול לרעה של הליכי משפט:** בהמשך, המשיב הגיש מסמכים המעידים לכאורה על ידיעת המבקשת על מכירת הדירה, ואף על טענותיה בהליכי ארנונה משנת 2022, בהן הצהירה כי אינה גרה בישראל וכי אין לה נכסים בארץ. בית המשפט המחוזי קיבל בקשה לסילוק התובענה על הסף, וקבע כי: * **השתק שיפוטי:** טענותיה של המבקשת בהליכי הארנונה (שם טענה כי אין לה זכויות בדירה ומרכז חייה בחו"ל) סותרות באופן מהותי את טענותיה כעת (שם היא טוענת לבעלות על מחצית הזכויות ושימוש כדירת מגורים). * **ניצול לרעה של הליכי משפט:** המבקשת הייתה מודעת למכירת הדירה, בניגוד לטענתה כי "נדהמה" לגלות על ההליכים. על רקע קביעות אלו, הוטלו על המבקשת הוצאות משפט בסך 50,000 שקלים. **הליך הערעור ובקשת הסעד הזמני בבית המשפט העליון:** המבקשת ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטענה כי לא היה מקום לסלק את תביעתה על הסף מבלי לבחון את טענותיה לגופן. במקביל, הגישה בקשה למתן סעד זמני לעיכוב הליכי הפינוי. טענותיה העיקריות היו כי התגוררה בדירה באופן חלקי, כי סיכויי ערעורה טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. **הכרעת בית המשפט העליון בבקשת הסעד הזמני:** בית המשפט העליון (כבוד השופטת דפנה ברק-ארז) דחה את הבקשה למתן סעד זמני. ההחלטה התבססה על שני שיקולים עיקריים: 1. **סיכויי הערעור:** צוין כי עומדת בפני המבקשת "משוכה גבוהה" בכל הנוגע לסיכויי הערעור. 2. **מאזן הנוחות:** למרות הכלל לפיו במקרי פינוי מדירת מגורים נוטה מאזן הנוחות לטובת עיכוב ביצוע, במקרה דנן השופטת לא שוכנעה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. נימוקים לכך: * **היקף ידיעתה של המבקשת:** גם אם לא הייתה צד פורמלי לכל ההליכים, היא הייתה צד להליכים אחרים (כגון הליכי הארנונה) בהם ניתנו החלטות שיפוטיות רלוונטיות. * **קביעות חלוטות בהליכי הארנונה:** נקבע בפסק דין חלוט, על בסיס טענותיה של המבקשת עצמה, כי מרכז חייה אינו בישראל מזה כעשרים שנה, כי אין לה נכסים בישראל, וכי הדירה נמכרה. * **הפחתת משקל הנזק:** לאור הקביעות החלוטות, משקל הטענות לנזק שייגרם מפינוי הדירה פוחת באופן ניכר. * **חוסר יעילות של ההליך האזרחי:** לא ניתן לאפשר "מעקף" להליכי הערעור הקבועים בדין על החלטות רשמת ההוצאה לפועל באמצעות הגשת הליכים אזרחיים נוספים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **השתק שיפוטי (Issue Preclusion / Collateral Estoppel):** הפסיקה מדגישה את החשיבות של עקרון ההשתק השיפוטי. כאשר צד טוען טענות עובדתיות סותרות בהליכים משפטיים שונים, בית המשפט רשאי למנוע ממנו להעלות את טענותיו הסותרות בהליך מאוחר יותר. במקרה זה, בית המשפט המחוזי והעליון ראו כי טענותיה של המבקשת בהליכי הארנונה סותרות באופן מהותי את טענותיה בתובענה הנוכחית. * **ניצול לרעה של הליכי משפט (Abuse of Process):** בית המשפט רשאי לסלק תובענה על הסף במקרים בהם עולה חשש לניצול לרעה של מערכת המשפט, כגון הצגת טענות עובדתיות סותרות באופן מכוון או הגשת הליכים במטרה לעכב ביצוע פסקי דין קיימים. * **מאזן הנוחות בסעד זמני:** ההחלטה מדגימה את יישום השיקולים של מאזן הנוחות, תוך נתינת משקל משמעותי לקביעות עובדתיות שנקבעו בפסקי דין חלוטים בהליכים קודמים, גם אם המבקשת לא הייתה צד פורמלי לכל ההליכים. הדבר מחזק את ההגנה על יציבות ההליכים השיפוטיים ועל זכויות צדדים שהסתמכו על פסקי דין קודמים. * **יעילות הדיון המשפטי:** פסק הדין מרמז על החשיבות של מניעת "דלת מסתובבת" במערכת המשפט, שבהצגת טענות חדשות או סותרות בהליכים נפרדים, ניתן לעקוף החלטות שיפוטיות קודמות. * **מעמד המבקשת כ"צד פורמלי" לעומת "צד מהותי":** ההחלטה מתייחסת לכך שהמבקשת לא הייתה צד פורמלי לחלק מההליכים, אך הדגישה כי קביעות שנעשו בפסקי דין חלוטים, בהסתמך על טענותיה שלה, מחייבות אותה, גם אם באופן עקיף. הדבר מרמז על כך שגם מי שאינו צד פורמלי עשוי להיות כבול לקביעות משפטיות כאשר הוא מעורב בהליכים אחרים הנוגעים לאותו עניין, או כאשר טענותיו שלו שימשו בסיס להחלטה שיפוטית. * **סיווג תיק (חסוי/פתוח):** המחלוקת בנוגע לסיווג התיק (חסוי או פתוח) והחלטת השופטת להמשיך לפרסם את ההחלטה עם שמות הצדדים, מדגישה את המתח בין הצורך בהגנה על פרטיות לבין עקרון שקיפות הדיון המשפטי. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את הבקשה לסעד זמני, תוך שהוא מדגיש את משקלן של קביעות עובדתיות שנקבעו בפסקי דין חלוטים, גם כאשר אלו ניתנו בהליכים בהם המבקשת לא הייתה צד פורמלי. ההחלטה מבטאת את המחויבות לעקרונות ההשתק השיפוטי ומניעת ניצול לרעה של הליכי משפט, תוך איזון עם מאזן הנוחות הכללי.

ע"א 24983-01-26 פלוני נ. פלוני, עליון (18.3.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית