סע"ש 55632-06-17

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקיו – הנתבע 1, המעסיק הישיר, והנתבע 2, האדם שעמד מאחורי החברה שניהלה אותו – בגין תשלומים שונים שהיו חייבים בו עם סיום העסקתו. העובד טען כי עבד אצל הנתבעים משנת 1988 ועד לפציעתו בתאונת עבודה בשנת 2014, באמצעות חברות שונות שייסד הנתבע 2. הנתבעים טענו כי ההעסקה לא הייתה רציפה וכי חלק מהתביעות התיישנו. בית הדין מצא כי העובד עבד אצל הנתבעות משנת 1988 ועד שנת 2016, וכי הוא התפטר מתפקידו, ובכך דחה את טענותיו לפיטורים שלא כדין והודעה מוקדמת. עם זאת, השופט פסק לטובת העובד בעניין תלושי שכר בעייתיים, דמי הבראה, פדיון חופשה וגמול שעות נוספות. לעובד נפסקו 8,000 ש"ח עבור תלושי שכר לקויים, 6,764 ש"ח עבור דמי הבראה ו-26,471 ש"ח עבור פדיון חופשה. עוד קבעה השופטת כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 22,717 ש"ח מהנתבעת 1, בניכוי הסכומים שכבר הופרשו לפיטורים על ידי המעסיק, וסכום נוסף שיחושב בגין עבודה בשעות נוספות. כן היה זכאי העובד לניכוי בסך 80,000 ש"ח, ששילמו לו הנתבעים בשנת 2011, מהסכום הכולל שנפסק. לבסוף, דחה השופט את טענת העובד להרמת מסך התאגיד, ולא מצא ראיות להתחמקות או הונאה מצד הנתבעים. העובד חויב להגיש חישוב חדש של עבודתו בשעות נוספות עד ליום 15.8.2021, והנתבעים ישיבו עד ליום 3.9.2021, ולאחר מכן יינתן פסק דין משלים בנושא גמול שעות נוספות והוצאות/שכ"ט עו"ד בגין ההליך כולו.