ת"א 17764-08-13

תקציר

התובע תבע את הנתבע על הסכם הלוואה ושטר משכנתא נלווה מדצמבר 2005, בטענה כי שטר המשכנתא אינו תקף משום שהוא הופך אותו לערוב יחיד לערבות בלתי מוגבלת, המנוגדת לחוק הערבות. הנתבע טען כי התובע מנוע מלהגיש תביעה זו, לאחר שכבר הגיש שתי טענות קודמות הנוגעות לאותה הלוואה, אשר נדחו על ידי בית המשפט, וכי בכל מקרה לגופה של התביעה הנוכחית אין בסיס. בית המשפט הסכים עם הנתבע בשני הסעיפים: ראשית, הוא קבע כי התובע אכן מנוע מלהגיש תביעה זו, שכן ההליכים הקודמים בין הצדדים עסקו באותה עילה, והתובע לא הצדיק את שיהוי בהגשת תביעה ספציפית זו בשלב מוקדם יותר. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הסכם ההלוואה ברור ושטר המשכנתא תקף, וכי בניגוד לטענת התובע, הוא הלווה, ולא הערב, בהסכם ההלוואה. לפיכך, ההגנות עליהן הצביע התובע לא חלו עליו. מטעמים אלה דחתה השופטת את התביעה במלואה והורתה לתובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ.