ת"פ 24062-09-18

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בת"פ 24062-09-18 מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נ' עראידה ואח'** **מבוא** פסק הדין הנדון, שניתן על ידי בית המשפט השלום בירושלים (השופטת הבכירה שרון לארי-בבלי), עוסק במקרה בו שוטר מג"ב, הנאשם 1, הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירת תקיפה סתם ועבירת שיבוש מהלכי משפט. בפסק הדין נדונה בקשת ההגנה לבטל את הרשעתו של הנאשם, נוכח נסיבותיו האישיות והמקצועיות. **המסגרת הנורמטיבית של ביטול הרשעה** השופטת לארי-בבלי סוקרת בהרחבה את הדין החקוק והפסיקתי בנוגע לביטול הרשעה, ומדגישה כי מדובר בחריג שבחריגים. ככלל, הרשעה היא תוצאה טבעית של הוכחת אשמה, כפי שמעוגן בסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שישנם מצבים חריגים בהם עלולה להיווצר פגיעה בלתי מידתית בשיקום הנאשם, כשהיא אינה מידתית לתועלת הציבורית. על מנת שבית המשפט יוכל להימנע מהרשעה או לבטלה, נדרשים שני תנאים מצטברים, כפי שנקבעו בהלכת כתב (ע"פ 2083/96): 1. **פגיעה חמורה בשיקום הנאשם:** על ההרשעה לפגוע באופן משמעותי בסיכויי השיקום של הנאשם, כפי שמתבטא בהצגת נזק קונקרטי. 2. **העדר פגיעה מהותית בשיקולי הענישה:** סוג העבירה ונסיבותיה צריכים לאפשר לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הרתעה, הלימה ואינטרס ציבורי. השופטת מדגישה כי הלכה זו חזרה ונשנתה על ידי בית המשפט העליון, תוך הדגשת הצורך במשורה ביישום החריג (רע"פ 619/18, רע"פ 1746/18). נדרשת הוכחת נזק קונקרטי, ולא רק נזק תאורטי עתידי (רע"פ 6429/18, רע"פ 7109/14). **"מקבילית כוחות"** נקודה מרכזית בפסק הדין היא ההדגשה כי התנאים הפסיקתיים לביטול הרשעה מבטאים "מקבילית כוחות". משמעות הדבר היא שככל שנסיבות ביצוע העבירה חמורות יותר, כך גובר הנטל על ההגנה להוכיח את הנזק הקונקרטי לנאשם. בית המשפט נדרש לערוך איזון בין שיקולי ההרתעה וההלימה לבין שיקולי השיקום האינדיבידואליים. **מן הכלל אל הפרט: החלת הדין על המקרה הנדון** **1. תנאי סוג העבירה ונסיבותיה:** * **ערכים מוגנים:** השופטת מדגישה את החומרה הרבה בפגיעה בערכים המוגנים של עבירת התקיפה (שלמות הגוף, כבוד האדם) ועבירת שיבוש מהלכי משפט (חקר האמת, עשיית משפט צדק, שלטון החוק). הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באלימות המופעלת על ידי שוטר כלפי אזרח שלא כדין. * **תפקיד השוטר:** מושם דגש על תפקידם המרכזי של שוטרי משטרת ישראל בשמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק, אך גם על האיסור המוחלט על שימוש בכוח ואלימות שלא לצורך (בג"ץ 7141/05). * **נסיבות ביצוע העבירה:** מצד אחד, השופטת מכירה במורכבות ובמתיחות שאפיינה את התקופה והאזור בו אירע האירוע, ובפרט לאחר מותם של חבריו של הנאשם. היא מצטטת פסיקות המדגישות את הצורך לבחון פעילות כוחות הביטחון בתנאי לחץ וחירום, תוך התחשבות ב"תנאי מעבדה". * **החמרה בעבירת השיבוש:** השופטת רואה בחומרה מיוחדת את עבירת השיבוש, שכן היא פוגעת באמינותם של דוחות הפעולה ובטוהר ההליך המשפטי, העלולה להוביל להרשעת אדם חף מפשע. **2. תנאי הפגיעה בשיקום הנאשם:** * **המלצת שירות המבחן:** תסקיר שירות המבחן הצביע על נטילת אחריות, חרטה, אמפתיה, והיעדר עבר פלילי. נטען כי הרשעה עלולה להוביל לפיטורי הנאשם ממשטרת ישראל. * **עמדת המאשימה:** המאשימה טענה כי הרשעת שוטרים אינה מובילה בהכרח לפיטוריהם, והציגה מקרים כאלה. בית המשפט מציין כי אין לו סמכות להכריע בנוגע להמשך העסקתו של הנאשם, אך שקילת הנזק לשיקום היא אחד השיקולים. * **איזון ושיקולים:** השופטת מדגישה כי שאלת ביטול ההרשעה היא אינדיבידואלית. למרות המלצת שירות המבחן, ולאחר שקילת "מקבילית הכוחות" - חומרת העבירות (במיוחד השיבוש) לעומת נסיבותיו האישיות של הנאשם - היא מגיעה למסקנה כי יש לתת משקל מכריע לשיקולים של שמירה על טוהר ההליך הפלילי וחקר האמת. **החלטה וגזר דין** בשל האמור, השופטת לארי-בבלי **מותירה את הרשעת הנאשם על כנה**. **העונש המתאים:** * **טווח העונש:** נע בין צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) לבין חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. * **המלצת שירות המבחן:** צו מבחן לשנה ו-200 שעות של"צ. * **אימוץ ההמלצה:** השופטת מאמצת את המלצת שירות המבחן, וג וזרת על הנאשם: * 200 שעות של"צ. * צו מבחן לתקופה של 12 חודשים. * פיצוי למתלונן בסך 1,000 ₪. **הערות לחידושים משפטיים ודגשים:** * **"מקבילית כוחות":** הדגש על העיקרון לפיו חומרת העבירה משפיעה על הנטל להוכחת נזק קונקרטי לשיקום, הינו חידוש או חידוד חשוב באופן הצגת האיזון הנדרש. * **חומרת עבירת השיבוש:** פסק הדין מדגיש את הפגיעה הקשה בטוהר ההליך הפלילי כתוצאה מעבירת שיבוש, ומעניק לה משקל מכריע בהחלטה שלא לבטל את ההרשעה, גם כאשר קיימים שיקולים לכאן ולכאן. * **מעמד המלצת שירות המבחן:** ההבהרה כי המלצת שירות המבחן אינה הכרעה שיפוטית, אלא גורם שיש לשקול לצד מכלול השיקולים, מחזקת את תפקידו הדומיננטי של בית המשפט בקבלת ההחלטה הסופית. * **הבחנה בין הרשעה לפיטורים:** בית המשפט מבהיר את ההבחנה בין החלטתו להותיר הרשעה על כנה לבין ההחלטה של המשטרה בנוגע להמשך העסקתו של הנאשם. לסיכום, פסק הדין מספק ניתוח משפטי מעמיק של עקרונות ביטול הרשעה, תוך יישום פרטני של הדין למקרה המורכב של שוטר שהורשע בעבירות של תקיפה ושיבוש. ההחלטה לשמור על ההרשעה מבטאת את האיזון העדין בין שיקולי שיקום לבין הצורך להגן על ערכי יסוד של שיטת המשפט.