רבני 1278656/03

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית הדין בתביעת גירושין בין בעל ואישה שהם יהודים אזרחי ישראל. האישה טענה כי יש לדון בתיק בבית משפט ספרדי, אך בית המשפט קבע כי מאחר ושני הצדדים הם יהודים ותושבי קבע בישראל, לבית הדין הרבני בתל אביב סמכות שיפוט בלעדית על הליכי הגירושין והעניינים הקשורים בהם, לרבות סכסוכי מזונות ורכוש. ההחלטה התבססה על חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. בית המשפט דן גם במושג הפורום המתאים, והגיע למסקנה כי ישראל היא המקום המתאים להליכי גירושין ולסכסוכים רכושיים נלווים, במיוחד בהתחשב בכך שרוב הנכסים נמצאים בישראל. פסק הדין מדגיש כי לבית המשפט סמכות בעניינים הקשורים לגירושין וכי ספרד אינה פורום מתאים לפתרון סכסוכי רכוש בישראל, במיוחד לאור היעדר הדדיות משפטית בין בתי המשפט הספרדיים והישראלים בענייני דיני משפחה. לפיכך, קבע בית הדין כי יש לו סמכות לדון בתביעת הגירושין ובענייני הרכוש הנלווים בישראל. החלטה זו התקבלה בהתחשב באזרחותם הישראלית של הצדדים, בתושבות הקבע שלהם בישראל ובהימצאותם של מרבית נכסיהם בתחומי המדינה.