ת"פ 2077/06

תקציר

השאלה היא האם ניתן לסווג טלפון נייד כ"מחשב" לפי סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי, המסדיר חיפוש ותפיסה של חומר מחשב. על בית המשפט להחליט האם ניתן לערוך חיפוש בטלפון ולתפוס את תוכנו מבלי לפגוע בזכות לפרטיות. ההגנה טוענת כי טלפון סלולרי הוא מחשב וכי כל חיפוש בתוכנו חייב לעמוד בדרישות החיפוש במחשבים, הכוללות קיום צו בית משפט וביצוע על ידי מפעיל מיומן. עם זאת, השופט קובע כי בעוד ההגדרה של מחשב עשויה להקיף טלפונים ניידים מסוימים, הכישורים הספציפיים הנדרשים לחיפוש במחשב אינם נחוצים כדי לבחון טלפון, במיוחד לאור היישומים המוגבלים בטלפונים סלולריים בהשוואה למחשבים. לכן, די בכישוריו של אדם סביר כדי לערוך חיפוש בטלפון סלולרי. בנוסף, השופטת מתייחסת לטענה כי החיפוש בטלפון הנייד של הנאשם היה בלתי חוקי משום שהוא נערך ללא הסכמת הבעלים וללא עדי צד ג', כנדרש בחוק. השופט מסביר כי מאחר והחיפוש נערך בצו בית משפט תקף, אין צורך בהסכמת הבעלים. כמו כן, היעדרם של עדים מוצדק משום שהבעלים ביקש שהחיפוש ייערך בלעדיהם. לבסוף, השופט קובע כי החיפוש בטלפון הנייד היה כדין ופוטר אותו מעבירות על דיני הפרטיות, ובכך מאפשר שימוש בראיות שהושגו מהחיפוש.