ע"פ 5417/07

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה, החליטה בסופו של דבר ערכאת הערעור לדחות את הערעור, ואישרה את ההרשעה וגזר הדין המקוריים. המערער לא העלה תחילה כל התנגדות לקבילות הודאותיו במשפט, ולא חקר את אלה שגבו את הודעותיו. הגם שההנחה הייתה כי זכותו של המערער להיוועץ בעורך דין נפגעה בחקירה מאוחרת יותר, אין בכך כדי לפסול את הודאותיו הקודמות שניתנו באופן חופשי ומרצון. המערער הודה בעקביות במעשי הרצח בהקשרים שונים, לרבות במהלך החקירה הראשונית והשחזורים שלאחריה, ובטרם נמנעה ממנו גישה לעורך דינו. יתר על כן, ראיות משמעותיות המאששות את המערער לפשעים, כגון ראיות DNA, זיהוי קורבנות ודפוסי פגיעה. למרות שהפגיעה בזכות לייעוץ משפטי מהווה פגיעה מהותית, הדבר לא נחשב זדוני ונעשה לפני פסיקות משפטיות משמעותיות שחיזקו זכויות אלה. בית המשפט הדגיש כי בעוד שזכויות פרוצדורליות הן חיוניות, הן אינן גוברות על הצורך לחקור את האמת ולהבטיח את שלום הציבור, במיוחד כשמדובר בפשעים חמורים כמו רצח. טענותיו של המערער בדבר שכרות ובקשותיו להקלה בעונש על בסיס בריאות הנפש נדחו, שכן הוא הפגין מודעות וכוונה במעשיו. לפיכך, אופיין המצטבר של הראיות, לצד החשיבות של שמירה על טוהר הענישה בגין ריבוי מעשי רצח, מצדיקים אישור של מאסרי העולם שהוטלו על המערער.