ע"ע 7229-05-12

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המערערת לאשר תביעה ייצוגית בעניין ניכויי שכר שלא כדין נדחית. המערערת טענה כי ניכוי של 10.3 ₪ משכרה עבור קרן רווחה אינו חוקי וביקשה לייצג סוג של עובדים שחוו ניכוי זהה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת אינה תובעת ייצוגית מתאימה לייצוגית. המערערת חתמה על כתב ויתור על הניכויים ולא נראה שהיא מעוניינת לתבוע רכיב זה, שכן לא הייתה מודעת למשמעות הניכוי. כמו כן, היה הסכם קיבוצי והסכם אכיפה שהתייחסו לנושא וקבעו מנגנון ליישוב סכסוכים כאלה. בית הדין הדגיש כי יש לתת עדיפות להסכם האכיפה בהבהרת זכויות העובדים ולכן התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסוגיה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם הוצאות משפט למשיב.