ו"ע 48140-01-13

תקציר

הערעורים התקבלו באופן חלקי, שכן השופט שוכנע כי יש להוסיף לשווי המכירה את התשלומים ששילם גולד ליועצים, אך לא היה מקום להיוון של 6,700,000 שקל ביום המכירה. עוד שוכנע השופט כי יש להכיר בכל הוצאות ההשבחה שהוכרו על ידי המשיב בעסקת נידר, אך לא בהוצאות השבחה או מימון אחר. השופטת דחתה את טענת המערערים לכלול תשלומים ליועצים כחלק משווי המכירה, שכן לא הובאו ראיות לכך שתשלומים אלה היו עבור שירותים עתידיים. גם התביעה להיוון תשלומים עתידיים נדחתה מאחר שלא היו ראיות לכוונת הצדדים לפצל את העסקה או לשיעור הריבית בתקופה הרלוונטית. באשר לניכוי הוצאות השבחה, הכיר השופט בהוצאות שהמשיב אישר בעבר בשומות עסקת נידר, אך דחה את תביעת המערערים להוצאות מימון, שכן לא הביאו ראיות מספיקות לקשר ישיר בין ההוצאות לבין רכישת הקרקע או השבחתה. משכך, נדחו הערעורים למעט בניכוי הוצאות השבחה, והמערערים חויבו לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪.