ת"א 1953/07

תקציר

הבנק הגיש תביעה נגד שלושה נתבעים, בטענה כי פקיד הבנק מעיל בכספים כדי לממן את הרגלי ההימורים של אחיו, וכי אחד הנתבעים, חני, קיבל כספים שמקורם במעילה זו, והיה מודע למקורם הבלתי חוקי. הבנק ביקש לקבל בחזרה 4,365,000 שקל וביקש עיקול זמני של חשבון המוחזק על שם אח אחר, חיים, עם יגאל כשותף לחתימה. הנתבעים ביקשו להסיר את העיקול, בטענה כי החשבון שייך לגאל בלבד ושימש לעסק הפרטת הצ'קים שלו. בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים, אך על החלטה זו הוגש ערעור מאוחר יותר, וערכאת הערעור קבעה כי על הבנק לתקן את תביעתו ולכלול בה את נתבעים 2 ו-3. בעקבות זאת הגישו הנתבעים בקשה נוספת להסרת העיקול הזמני. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי הבנק לא הביא ראיות מספיקות לכך שלחני הייתה מעורבות כלשהי בחשבון או שהכספים המדוברים מקורם במעילה. זאת ועוד, הבנק לא הוכיח סיכון בביצוע פסק הדין ללא העיקול הזמני, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט הורה על ביטול העיקול הזמני, שנכנס לתוקף בעוד 14 יום, וקבע כי על הבנק לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.