ע"פ 4080/06

תקציר

המערער, קטין יליד שנת 1990, ערער על הרשעתו בסיכון חיי אדם בנתיב תנועה, וטען כי היה על בית משפט קמא להקל עמו בהתחשב בגילו הצעיר ובנסיבות המקלות. הוא הודה קודם לכן בעבירה, שכללה יידוי אבנים לעבר משאיות שנשאו טנקים סמוך למחנה הפליטים שועפאט. בית המשפט גזר עליו חודשיים מאסר על תנאי, 80 שעות עבודות שירות והתחייבות לשנה שלא לבצע עבירות נוספות, תוך התחשבות בנסיבות המשפחתיות ובהבעות החרטה שלו. המערער טען כי ההרשעה תפגע בעתיד לימודיו ותעסוקתו, והצביע על עניינו של קטין אחר שלא הורשע באותו אירוע. עם זאת, המדינה הדגישה את חומרת העבירה ואת הצורך בהרשעה, במיוחד נוכח התוצאות הקטלניות האפשריות של מעשיו של המערער. אמות המידה של השופט ד' חשין להימנעות מהרשעה נשקלו, תוך התחשבות הן באינטרס הציבורי והן בנסיבותיו האישיות של הנאשם. תוך הכרה בשיקולים המיוחדים המוקנים לקטינים לפי חוק הנוער, ציין בית המשפט כי העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תנועה היא עבירה חמורה, הקשורה לא אחת למעשי טרור. בית המשפט הדגיש את הצורך בהרשעה במקרים כאלה, למעט חריגים מעטים, והדגיש כי מעשיו של המערער חרגו מהתכנון והגיעו לכדי יידוי אבנים בפועל. על אף שבית המשפט הכיר בהשפעות המזיקות האפשריות של הרשעה על עתידו של המערער, הוא הלך בעקבות גישתו של בית משפט קמא ואישר את ההרשעה, תוך שימת דגש על השיקולים השיקומיים ועל מעמדו המיעוטי של המערער המשתקף בגזר הדין. הערעור נדחה, כאשר בית המשפט ציין את האפשרות לעתור למחיקת ההרשעה בעתיד אם המערער יישאר במסלול נורמטיבי.