ע"א 11079/07

תקציר

פסק הדין הנדון קשור להליך אזרחי, במסגרתו מבקש המערער להאריך את המועד האחרון להגשת ערעור על החלטת המשיב בדבר זכויותיו של המערער לפיצוי בגין מגורים בעקבות תכנית ההתנתקות. בית משפט קמא דחה את הערעור משום שהוגש מעבר למועד הקבוע בחוק, והתנהלותה של המערערת הצביעה על כך שהיא ויתרה על טענותיה. המערערת טענה כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכה, ובהם היעדר ייצוג, משמעות התיק וסיכויי ההצלחה. עם זאת, בית המשפט מצא כי טעמים אלה אינם מהווים נסיבות מיוחדות כהגדרתן בפסיקה וכי השיהוי בהגשה אינו מוצדק. זאת ועוד, נדחתה גם טענתה הנוספת של המערערת כי החלטה מאוחרת יותר של המשיבה תיקנה במשתמע את הקודמת בדבר זכויותיה בבית המגורים. השופט הגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא וכי יש לדחות את הערעור. בכך אישר פסק הדין את החלטת בית משפט קמא, תוך הדגשת חשיבות העמידה במועדים הסטטוטוריים והפרשנות המצמצמת של נסיבות מיוחדות בבקשות הארכה.