תמ"ש 40811-10-10

תקציר

זהו פסק הדין בתביעה אזרחית לפיצויים בגין נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין. התביעה הוגשה על ידי אישה נגד עיזבון סבה ויורשיו, לאחר שנים של התעללות מינית שעברה מידיו בילדותה. התובעת, שהייתה כבת 29 בעת הגשת התביעה, דרשה פיצוי על הנזק הנפשי הקשה שנגרם לה כתוצאה מההתעללות. היא גם ביקשה מבית המשפט להכיר בפגיעה בזכויות היסוד שלה לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולהורות לנאשמים לשלם פיצויים עונשיים. הנתבעים הכחישו את הטענות לפגיעה מינית וטענו כי מצבה הנפשי של התובעת, אם היה קיים, נבע מגורמים אחרים שאינם קשורים למעשיה של המנוחה. עוד טענו כי התביעה התיישנה בזמן, וכי התובעת לא הצליחה להפחית את נזקיה. בית המשפט פסק לטובת התובע, בקובעו כי המנוח ביצע תקיפה והפר את חובתו החקוקה כלפי התובע. היא גם הכירה בפגיעה בזכויות היסוד של התובע לפי חוק היסוד. השופטת קיבלה את חוות הדעת המומחית מטעם התובעת, אשר ביססה קשר סיבתי בין הפגיעה המינית לבין מצבה הנפשי של התובעת, וקבעה כי לתובעת נגרמה נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 50% כתוצאה מההתעללות. השופטת מתחה ביקורת על חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים על חוסר הבהירות והעומק שלה, ומצאה אותה פחות משכנעת מדו"ח המומחה של התובעת. בית המשפט פסק לתובע 150,000 ₪ בגין כאב וסבל, ו-200,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד. כמו כן הורה השופט לנתבעים לשלם 100,000 ₪ עבור הוצאות טיפול עתידיות והוצאות נסיעה הקשורות לטיפולים הנפשיים של התובע. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם 40,000 ₪ עבור הוצאות המשפט של התובע. השופט קבע כי הפיצויים שנפסקו בהליך הפלילי נגד המנוח, אשר שולבו בהליך האזרחי, ינוכו מסך הסכום המגיע לתובע. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 454,985 ₪, בניכוי הסכום ששולם לה בתיק הפלילי, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.