ע"א 3599/06

תקציר

הערעור הוא על החלטה לדחות התנגדות לביצוע שבעה שיקים בסך כולל של 217,000 ₪. המערערת טענה כי לבנק המשיב לא הייתה זכות לממש את השיקים שכן הם בוטלו כדין, והוחלפו בשיקים אחרים שנפרעו. עוד טענה המערערת כי הנפרע על גבי השיקים 'צבע פלוס' אינו ישות משפטית ועל כן אינו יכול להיות נפרע תקף, וכי השיקים נחתמו על ידי חברה ולא על ידי אדם פרטי כאמור על ידי המשיב. הבנק המשיב טען, כי למערערת לא הייתה כל הגנה מפני מימוש השיקים, אשר אושרו כדין לבנק ואשר הבנק נתן להם תמורה בדמות ניכיון. עוד טען המשיב כי טענות המערערת לפירעון אינן נתמכות בראיות כלשהן וכי הבנק מחזיק בתום לב בהמחאות. בית המשפט קבע, כי אין די בהגנתו של המערער כדי לדחות את טענת הבנק, והממצאים העובדתיים של בית משפט קמא תומכים בגרסתו של המשיב לאירועים. עם זאת, בית המשפט מצא כי על שניים מהשיקים בשווי 25,000 ₪ כל אחד לא הוטבעה חותמת בדבר ניכיון המחאות ועל כן יש לאפשר למערערת להתגונן מפני שני שיקים אלה. בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו, והתיר למערערת להתגונן מפני שני שיקים אלה, ודחה את הערעור לגבי חמשת השיקים האחרים. עוד נקבע בהחלטה, כי סכום הפיקדון, אם בכלל, יוחזר למערערת, ולא יהיה צו להוצאות בבית הדין לערעורים.