ע"א 708/72

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב השימוש ברכוש משותף בבית משותף הממוקם ברחוב התקווה 9 בראשון לציון. המערערים, בעלי דירה אחת, התנגדו לכך ששכניהם (המשיבים) יחנו את רכבם בשטח פנוי המיועד לגינון ולמשחק ילדים. המערערים טענו כי מדובר בתפיסה שלא כדין של חלקם ברכוש המשותף. אסיפה כללית של בעלי הדירות קיבלה החלטה המתירה רק לדיירים לחנות בחצר, אך המערערים טענו כי החלטה זו אינה תקפה. בית המשפט העליון קבע כי ההחלטה אינה בטלה, וכי חניית כלי רכב ברכוש המשותף אינה מהווה תפיסה או הסגת גבול. בית המשפט קבע כי בהיעדר כל איסור בחוקי העזר, בעלי הדירות יכולים לעשות שימוש סביר ברכוש המשותף, הכולל חניית מכוניות. מאחר שההחלטה לא הייתה מנוגדת לתקנות הקיימות ולאסיפה הכללית הייתה סמכות להחליט על השימוש ברכוש המשותף, היא הייתה מחייבת. יתר על כן, החלטה המורכבת ממספר חלקים תבוטל באופן חלקי רק אם חלק אחד חרג מהסמכות, אלא אם כן ניתן להוכיח כי החלקים האחרים לא היו מאושרים ללא החלק הריק. השופט אשר, בדעת מיעוט, טען כי ההחלטה מנסה לשנות את זכויותיהם של בעלי הדירות ברכוש המשותף ולכן דורשת רוב מיוחד כדי לקבל תוקף. בסופו של דבר דחה בית המשפט את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהפך את פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות. המשיבים הורשו להחנות את רכבם בחצר, והמערערים חויבו לשלם את הוצאותיהם הן בבית המשפט העליון והן בבית המשפט המחוזי.