עמ"ה 1129/05

תקציר

השופטת, ד' קרת-מאיר, דחתה את כל הטענות המקדמיות שהעלה המערער בפסק דין זה. ראשית, טען המערער כי הצווים הוצאו לאחר מגבלת הזמן הקבועה בחוק, אך השופט חלק על כך, תוך שהוא מצטט פסקי דין קודמים וקובע כי טענת ההתיישנות אינה ראויה ומהווה חוסר תום לב. עוד טען המערער כי נפל פגם בהליך השומה משום שהמשיב העלה בשלב הערעור טענה עיקרית חדשה של שאלות עובדתיות ומשפטיות, שלא נדונה קודם לכן. השופט הסכים כי הטענה לא הועלתה קודם לכן, אך חלק על כך שמדובר בפגם וציטט פסיקה קודמת שסיווגה את אופן סיווג ההכנסה כשאלה משפטית. טענתו האחרונה של המערער הייתה כי הצווים בטלים בשל חוסר סמכות מצד הפקיד שהוציא אותם. השופט הביא ראיות רבות לכך שמינויו של בעל התפקיד, רו"ח דונסקי, נעשה כדין ובהתאם לסעיפים הרלוונטיים בפקודת מס הכנסה, ובכך דחה גם טענה זו. לפיכך, קבע השופט כי שומת המשיב וצווים תקפים ודחה את כל טענותיו המקדמיות של המערער. המערער חויב בהוצאות המשיב, שהוערכו בכ-10,000 ₪, בתוספת מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה.