תמ"ש 15429-01-20

תקציר

פסק דין זה מתאר תביעת לשון הרע שהגישו בתם של בני זוג גרושים וגרושתו (התובעים) נגד האב ובעלה לשעבר (הנתבע). המחלוקת התעוררה בעקבות הודעת דוא"ל משנת 2017 ששלחה הנתבעת לנמענים שונים, לרבות התובעים, בה נטען להתנהלות כספית פסולה ומרמה מצד התובעים. המייל נשלח בעיצומו של סכסוך משפטי נוסף על כסף שלטענת האב היה השקעה, בעוד הבת שקלה מתנה. בית המשפט קבע כי המייל מהווה לשון הרע שכן הוא משפיל את התובעים ומבזה אותם בעיני הציבור. עוד נקבע כי הפרסום לא היה מבוסס אמת ולא שירת אינטרס ציבורי כלשהו, והאב פעל בחוסר תום לב. בעוד התובעים תבעו פיצויים בסך 180,000 ₪, בית המשפט פסק לבת 30,000 ₪ ולאם 15,000 ₪, בהתחשב בהיעדר נזקים מוכחים ובאופי הסכסוכים המשפחתיים. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. פסק הדין הדגיש את אופיו המכפיש של המייל, את היעדר ההצדקה לפרסומו ואת כוונת הזדון של האב, תוך התחשבות גם במצבו הכלכלי של הנתבע בקביעת סכום הפיצוי.