ערר 297/14

תקציר

פסק הדין נסוב סביב חוקיותו ונגישותו הציבורית של פרויקט בנייה הכולל כיכר ציבורית, שהתפתח לשטח מסחרי פרטי בניגוד לתוכניות הראשוניות. הוועדה המקומית הוציאה היתר בנייה בשנת 2014, בטענה שהיא עומדת בתוכנית הקריה הארצית, המחייבת את הכיכר להישאר שטח ציבורי "מגן". עם זאת, נמצא כי הבנייה חרגה באופן משמעותי מהתוכנית, בעיקר באמצעות הקמת קירוי קבע ושימושים מסחריים, והפכה את השטח לאזור פרטי דמוי קניון שאינו נגיש לציבור. קירוי הכיכר נחשב לבנייה ולא להצללה גרידא, דבר שדרש היצמדות למפרט התוכנית, דבר שהיזם לא פעל לפיו. יתר על כן, שינויים כמו הוספת דמויות מהסרט על הגג שלא אושרו על ידי התוכנית הדגישו את הפריצה של היזם. בית המשפט הכיר בטעותה של הוועדה המקומית בכך שהתירה את הבנייה ללא שיתוף הציבור והגיע למסקנה כי אופייה הציבורי של הכיכר נפגע. בהכרעתו בסעד שקל בית המשפט את ההשקעה הכספית הרבה של היזם ואת השיהוי בהגשת הערר, אך הדגיש כי החריגה מהתכנית פוגעת באינטרס הציבורי. לפיכך, פסק הדין ביטל את תוקף ההיתר וקבע את פירוק הבנייה עד אפריל 2016, אלא אם יתקבל היתר כדין, מה שיאפשר זמן לפתרונות חלופיים אפשריים או לקידום תכנית, תוך הבטחת רציפות המתחם כחלק פונקציונלי מהתשתית הציבורית בירושלים.