ת"א 29231-12-11

תקציר

בתביעה נגד המבקשת, חברה זרה שבסיסה בטורקיה תובעת תשלום פיצויים בסך 4,757,239 ₪ בגין הפרה לכאורה של הסכם אספקת קורות פלדה על ידי המבקש. המבקש מכחיש את קיומו של הסכם כזה. היא ביקשה לחייב את המשיב להפקיד ערבות לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, להבטחת הוצאותיה אם התביעה תידחה. המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי של המשיבה אינו ברור והיא חברה זרה מחוץ לתחום השיפוט של ישראל, בעוד שהמשיבה טוענת כי היא במצב פיננסי תקין ומסרה תצהיר מנכ"ל החברה. החוק קובע כי בית משפט רשאי להורות לחברה תובעת להעמיד ערבות להוצאות הנתבע, אלא אם כן החברה הצליחה להוכיח שהיא יכולה לשלם הוצאות אלה בעצמה או שבית המשפט סבור שהנסיבות אינן מצדיקות ערובה. במקרה דנן מצדדת השופטת במבקשת, קובעת כי המשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בדבר מצבה הכלכלי ויכולתה לשלם, ומורה למשיבה להפקיד ערבות בסך 30,000 ₪ להבטחת הוצאותיו. החלטה זו מבוססת על הימנעותו של המשיב מלהביא ראיות מספיקות ליציבותו הכלכלית ועל המחלוקת העובדתית המצומצמת יחסית בתיק.