ו"ע 25755-01-20

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של רוכש שביקש ליהנות משיעור מס רכישה מופחת החל על רכישת דירה יחידה. הרוכש כבר היה בעלים של דירה שלמה ולאחר מכן רכש חלק מדירה אחרת שלא יעלה על שליש. הרוכש טען כי סדר הרכישות לא צריך להשפיע על שיעור המס וכי התוצאה הסופית, שהיא שהרוכש בסופו של דבר הוא הבעלים של דירת מגורים וחלק בדירה אחרת שלא יעלה על שליש, צריכה להיות הגורם הקובע. עם זאת, בית המשפט קבע כי לשון החוק ותכליתו תומכות בעמדה כי סדר הרכישות הוא המבחן לקביעת הזכאות להטבת מס רכישה של דירה יחידה. כוונת החקיקה היא להעניק הקלות מס רק כאשר לא מדובר ברכישת דירת מגורים שנייה. לכן, כאשר אדם רוכש חלק מדירה בזמן שהוא בבעלותו דירת מגורים, הרכישה נתפסת כרכישה של דירה להשקעה, ושיעור המס המופחת אינו חל. התעריף המופחת מיועד לרכישת דירות מגורים פרטיות ולא להשקעה. פסק הדין התייחס גם לפסקי דין אחרים התומכים בהחלטה והדגיש כי חלקו של הרוכש בדירה הקודמת הוא הגורם הקובע ולא חלקו בדירה הנוספת הנרכשת. מכיוון שהרוכש כבר החזיק ביותר משליש דירה, הוא לא היה זכאי לשיעור מס הרכישה המופחת, ללא קשר לחלק בדירה הנוספת. לפיכך נדחה הערעור, והרוכש חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.