תפ"ח 34046-11-15

תקציר

פסק הדין מזכה את הנאשם מכל האישומים מחמת ספק סביר. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופטת רונית בש ואליה הצטרפה השופטת תמר שרון-נתנאל, מוצאת ספק סביר המבוסס על סתירות וחוסר עקביות בעדותה של המתלוננת, התנהגות מניפולטיבית של המתלוננת ושתיקתה הארוכה. השופט בש מפרט את הסתירות בעדותה של המתלוננת, בעיקר בין עדותה המפלילה לבין שיחתה המוקלטת עם דודתה, שבה היא חוזרת בה מעדותה המפלילה. השופט מצביע גם על התנהגותה המניפולטיבית של המתלוננת בעבר ועל שקרים שלה בנושאים שונים. באשר למצבה הנפשי של המתלוננת, השופט בש קובע כי הוא אינו נובע בהכרח מהפגיעה המינית הנטענת בכתב האישום, ויכולות להיות לו סיבות אחרות. בסופו של דבר, השופט בש מגיע למסקנה כי עדותה המפלילה של המתלוננת אינה מהימנה דיה כדי להרשיע את הנאשם מעבר לספק סביר. השופטת שרון-נתנאל מסכימה עם ניתוחו של השופט בש ומוסיפה כי התמונה הראייתית מעלה ספקות לגבי אשמתו של הנאשם, שהם סבירים. היא מדגישה כי עדויות של נפגעי עבירות מין צריכות להיבחן בזהירות מיוחדת, אך מזהירה מפני שימוש במאפייניהן המיוחדים של עבירות אלה כ"הסבר סל" לכל סתירה וחוסר עקביות. השופטת שרון-נתנאל קובעת כי בגרסתה המפלילה של המתלוננת יש ספקות מהותיים והסברים בלתי מספקים, וכי כעסה כלפי הנאשם, לצד התנהגותה המינית הבעייתית, מוסיפים לספק הסביר. סגן הנשיא רון סוקול חולק על כך, מוצא את עדותה של המתלוננת אמינה ומגיע למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו. לטענתו, הרוב לא נתן משקל מספק למאפיינים המיוחדים של עדויות בתיקי עבירות מין. השופט סוקול מציין כי בעדותה של המתלוננת ניכרים סימני אמת רבים, והיא נתמכת בראיות מאששות בדבר אופן החשיפה, התנהגותה, מצבה הנפשי והממצאים הגופניים. באשר לשיחה המוקלטת שבה חוזרת בה המתלוננת מעדותה המפלילה, קובע השופט סוקול כי היא נאמרת כדי לרצות את הדודה ואין ליתן לה משקל זהה לעדותה המפלילה. הוא דוחה גם את טענת ההגנה כי המתלוננת נוהגת לשקר, וקובע כי המניעים שנטענו על ידי ההגנה למתלונן להפליל את הנאשם באופן כוזב אינם משכנעים. השופט סוקול היה מרשיע את הנאשם בכל האישומים.