ע"פ 4197/14

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הערעורים שהוגשו על עונשו של המערער, בעוד ערעור המדינה מתקבל. עונשו של המערער יוגדל אפוא לשבע שנות מאסר בפועל. זאת, בשל אופיין של העבירות החמורות מאוד שביצע, אשר השפיעו באופן נפשי קשה על המתלונן. המערער ניצל את המתלוננת, שהייתה צעירה ממנו בהרבה, תוך התעלמות ממצוקתה ומהתנגדותה. גילו המתקדם של המערער ומחלתו יכולים אמנם להצדיק הקלה קלה בעונשו, אך אין בהם כדי להצדיק הפחתה משמעותית. בית המשפט מדגיש את חומרת העבירות, שכללו שלושה מעשי סדום שונים שבוצעו במתלונן. ה"אירוע" בו היה מעורב המערער לא היה אירוע בודד, אלא סדרה של מעשים "קרובים" שהתרחשו בסמיכות ובנסיבות דומות. כל מעשה, שבוצע כלפי המתלוננת הצעירה, יכול היה להימנע על ידי המערער, שבחר לספק את רצונותיו במקום. בית המשפט מציין גם את השיהוי בהגשת התלונה, המובן בהתחשב באופי העבירות ובחששותיה של המתלוננת, ואינו רואה בה גורם מקל במקרה זה. זאת ועוד, הטענה כי מעשיה של המערערת היו רק "נספח" להתעללות ארוכת השנים של המתלוננת על ידי אביה החורג נדחית, שכן הנזק שנגרם על ידי המערער אינו יכול להיחשב מינורי או מזערי. הערעורים שהגיש המערער, שמספרם 4197/14 ו-4261/14, מטופלים בהתאם; הראשון מתקבל במובן זה שהעונש מוגדל לשבע שנים, ואילו האחרון נדחה.