ע"א 3595/10

תקציר

המבקש, החייב למעלה ממיליון ₪, ערער על ביטול צו כינוס נכסים שניתן בתגובה לבקשתו להכריז על פושט רגל בשנת 2008. בית המשפט דחה את בקשתו בשל אי עמידתו בתשלומים החודשיים והסבר מניח את הדעת להיווצרות חובותיו, ומצא אותו פועל בחוסר תום לב. ערעור על פסק דין זה נקבע לחודש יולי, והמבקש ביקש עיכוב הליכי הוצאה לפועל עד אז, בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט. המבקש, יליד 1961, טען כי מצוקתו הכלכלית נגרמה בעיקר בשל מעשי מרמה של הבנקים, וכי הליכי ההוצאה לפועל, לרבות התליית רישיון הנהיגה, הכבידו עליו מאוד. בית המשפט סיווג את הבקשה כבקשה לסעד זמני ודחה אותה, בנימוק של מאזן הנוחות והאפשרות לבקש חקירה לגבי יכולתו לשלם. השופט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וציין כי הליכי הוצאה לפועל אינם בלתי הפיכים וניתן לעכב אותם בערוצים המתאימים. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, ולמבקש לא ניתן סעד.