ת"א 46544-10-17

תקציר

בית המשפט פסק נגד הנתבעים 1 עד 4 ו-10, ואישר כי הרישום חיוני להשלמת מכירת מקרקעין על פי תקנות השוק. למרות טענת הנתבעים ביחס לפרשת זלצר, בית המשפט מצא הבדלים משמעותיים במקרה הנוכחי, לרבות עיתוי גילוי המרמה והיעדר רישום מקרקעין מלא. הנתבעים לא הוכיחו תום לב ולא עמדו בתנאים המצטברים לפי סעיף 34א, שכן היו מודעים לפעילות המרמה טרם הרישום. בית המשפט הדגיש כי דרישת הרישום כאקט חוקתי נותרה חיונית, ובכך דחה את טענות הנתבעים בדבר החזקת זכות קניינית באמצעות הערת אזהרה. על התנהלות כונס הנכסים ואחרים שהיו מעורבים בהליך ההוצאה לפועל נמתחה ביקורת, אך נטל ההוכחה בגין תרמית הוטל במידה רבה על התובע, שלא עמד בו דיים. בסופו של דבר, זכות הקניין של התובע גברה על הגנת היסוד החוקתית שגברה על תביעת הנתבעים לקרקע. הנתבעים לא הצליחו להצדיק מאזן נזקים לטובתם, ובית המשפט הורה על ביטול כל הרישומים והשטרות הקשורים, תוך מתן סעדים כספיים לצדדים שונים, המשקפים את החובה המשפטית והמוסרית העליונה לקיים זכויות קניין אמיתיות.