עס"ק 24183-08-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב פסיקה קודמת בעניין זכויות עוזרי מחקר באוניברסיטת חיפה, כפי שהותוותה בהסכם קיבוצי משנת 2000. פסק הדין הראשוני, שניתן על ידי בית המשפט האזורי בחיפה, קיבל חלקית בקשה צדדית שהגיש ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטה. היא צידדה בטיעוני הארגון במספר נקודות, ובהן פרשנות ההסכם משנת 2000, והורתה לאוניברסיטה לשלם הפרשי שכר לעוזרי מחקר ולמסור לארגון רשימה של סייעות אלה ופרטיהן. בעקבות פסק דין זה הגישה האוניברסיטה לבית המשפט המחוזי בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין, שנדחתה. בעקבות זאת הודיעו הן האוניברסיטה והן הארגון על כוונתם לערער על החלטת בית הדין המחוזי וביקשו להאריך את מועד הערעור, שהתקבל. עם זאת, בטרם ניתן היה לשמוע את הערעורים, השיבה האוניברסיטה לבית המשפט המחוזי בבקשה נוספת לעיכוב ביצוע, שנתקלה בהתנגדות הארגון. בית הדין האזורי דחה פעם נוספת את בקשת האוניברסיטה. לאחר מכן פנתה האוניברסיטה לבית הדין הארצי והגישה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע בתיק הערעור. הארגון הגיב והדגיש כי האוניברסיטה כבר החלה ביישום פסק הדין וכי סיכויי הצלחת הערעור מזעריים. האוניברסיטה טענה כי בקשת השיהוי השנייה התייחסה באופן ספציפי לתשלום הפרשי שכר וכי החלטת בית הדין האזורי התייחסה רק לסעד אופרטיבי אחד – העברת רשימות. בסופו של דבר דחה בית הדין הארצי את בקשתה השנייה של האוניברסיטה לעיכוב ביצוע. בית המשפט קבע כי בקשתה הראשונית של האוניברסיטה לעיכוב ביצוע התייחסה לכל הסעדים האופרטיביים בפסק הדין, לרבות הסעד ההצהרתי, וכי היה על האוניברסיטה לבקש רשות ערעור על דחיית פסק הדין, ולא להגיש בקשה לעיכוב ביצוע חדש. עם זאת, בית המשפט נעתר לבקשה החלופית של האוניברסיטה להארכת מועד להגשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי, בשל נסיבות מיוחדות. לאוניברסיטה ניתנו שבעה ימים מהחלטת בית המשפט להגיש בקשה זו, ופסק הדין יישלח לשני הצדדים.