ת"א 29112-10-21

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים, תוך התחשבות בפסקי דין קודמים שעיצבו את הנוף המשפטי סביב תאונות הדרכים. על פי חוק הפיצויים, תאונת דרכים מוגדרת כאירוע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה. המחלוקת המרכזית נסובה סביב הקשר הסיבתי בין השימוש ברכב המנועי לבין הפגיעה הנובעת ממנו. בית המשפט בחן בדקדקנות פסקי דין קודמים ואת פרטיו הספציפיים של מקרה זה והגיע למסקנה כי לפיצוץ בתחנת הדלק, אשר גרם לפציעתה של התובעת, יש קשר עובדתי ומשפטי ישיר לשימוש שעשתה התובעת ברכבה. בית המשפט מדגיש כי תחנת הדלק מהווה מרכיב אינטגרלי במערכת הכבישים, מה שהופך את סכנת הפיצוץ לתרחיש צפוי עבור משתמשי הדרך הנמצאים בקרבה. קשר סיבתי זה מקבל משנה תוקף כאשר עוברים מבחנים שונים, לרבות מבחן הסיכון, מבחן השכל הישר ומבחן הזירה, אשר כולם תומכים במסקנה כי רכבו של התובע לא היה רק זירת תאונה אלא גורם מרכזי. משכך, קובע בית המשפט כי המקרה הנוכחי מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים. כתוצאה מכך, התביעה נגד נתבעים 2 ו-4 נדחית, והתובע נדרש לפצות אותם בגין הוצאותיהם המשפטיות. כמו כן, התובע והנתבעת מס' 1 מונחים לקבוע את דרך פעולתם העוקבת עד ליום 24.9.23, לאחר פסק דין זה. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 22.7.23.