רע"ב 1073/13

תקציר

אסיר ביקש חופשה מיוחדת של ארבע שעות כדי להשתתף בבר המצווה של בנו, אך שירות בתי הסוהר דחה את הבקשה בנימוק של מעמדו כרצידיביסט, התמכרותו הלא מטופלת לאלכוהול ואי עמידתו בתנאי המאסר המינימליים לצורך חופשה. האסיר עתר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדחה את העתירה ואישר את החלטת שירות בתי הסוהר כסבירה. לאחר מכן ערער האסיר לבית המשפט העליון, אך השופט החליט שלא לתת רשות ערעור, נוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לשירות בתי הסוהר בעניינים אלה והיעדר חשיבות משפטית או כללית בבקשה. בפסק הדין הודגש כי חופשה היא פריבילגיה לאסירים ולא זכות, והחלטת שירות בתי הסוהר, בהתבסס על הנסיבות הספציפיות, יצרה איזון סביר בין שיקוליו ההומניטריים של האסיר לבין סיכונים פוטנציאליים. השופט הכיר בחשיבות האירוע אך הדגיש כי לאסיר אין זכות לצאת, במיוחד בהתחשב בנסיבותיו. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.