עמ"נ 26164-10-16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטת המשיב להתנות את כניסתו של המערער לישראל. המערערת, אזרחית רומניה, שיקרה לנציגי המשיב עם כניסתה הראשונה לישראל, והדבר הצדיק את החלטת המשיב לדרוש אישור מראש לכניסות עתידיות. דרישה זו אינה שרירותית, נוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לשר הפנים בכל הנוגע למתן היתרי כניסה. יתר על כן, תקופת התנאי בת ארבע השנים היא סבירה, ומשרתת תכלית ראויה ולא עונשית. התנהגותה של המערערת מבדילה אותה מאזרחים רומנים אחרים שאינם מוסרים מידע כוזב, והדרישה היא לתגובה מידתית שאינה מטילה נטל משמעותי על המערער. בנוסף, קיים חשש להתיישבות אפשרית של המערערת בישראל, המהווה תמורה מקובלת על המשיב. נוכח מקצועיותו של בית הדין המינהלי והיקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית, לא יתערב בית המשפט בהחלטה זו, הנופלת בגדר הסבירות. הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪.