ת"א 77201-12-20

תקציר

בפסק הדין נמצא כי הנתבעים הפרו את תנאי החוזה שלהם עם רשות מקרקעי ישראל מספר רב של פעמים. ראשית, הם העבירו זכויות ומניות ללא אישור מראש של רמ"י, דבר המהווה הפרה ישירה של הסכמי הבנייה והשכירות. כמו כן, הם לא סיפקו את הערבויות ופוליסות הביטוח הנדרשות, לא רכשו את פוליסות הביטוח הדרושות והחלו בעבודות חפירה ללא היתרי בנייה מתאימים. בנוסף, הנתבעים לא עמדו בהתחייבותם להשלים את הבנייה בתוך פרק הזמן המוסכם של 36 חודשים. מהראיות עולה כי פעולות אלה לא נעשו בתום לב. הנאשמים עסקו בפעילות חשאית, הסתירו מידע מרשות מקרקעי ישראל ואף סיפקו הסברים כוזבים כשנשאלו על כך. לפיכך, לרשות מקרקעי ישראל הייתה הזכות לבטל את ההסכמים, והיא עשתה זאת במועד. טענת הנתבעים כי פעלו בתום לב וכי הביטול לא היה מוצדק נדחית. אין גם מקום לטענת הנתבעים כי יש להגן עליהם מפני צדק במקרה זה. מאחר שאין סיבה עניינית לדחות את הבקשה לפיצול הסעד המבוקש, בית המשפט נותן רשות לדרך פעולה זו. כתוצאה מכך, הסכמי הבנייה והשכירות בין רמ"י לבין הנתבעים מבוטלים. לנתבעים אין זכויות בחלקות המקרקעין הנדונות, ויש לסלק כל זכות רשומה, לרבות חכירות, שעבודים או שטרות לטובת הנתבעים. כן חויבו הנתבעים בכיסוי הוצאות רמ"י בסך כולל של 50,000 ₪.