ע"ח 40772-07-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה שגרמה לתאונת דרכים בה נהרג אדם. החוק הרלוונטי, סעיף 46ב לפקודת התעבורה, מחייב את בית המשפט להורות על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם עד למתן פסק הדין, אלא אם כן הצליח הנאשם לשכנע את בית המשפט כי נהיגתו אינה מהווה סכנה לציבור. פסק הדין מדגיש את פרשנותו המחמירה של חוק זה, המצביעה על כוונת המחוקק להגן על הציבור ולהרתיע מפני נהיגה מסוכנת, במיוחד במקרים של תאונות קטלניות. בית המשפט בוחן האם קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם והאם נהיגתו של הנאשם מהווה סכנה. במקרה זה, בית המשפט מוצא ראיות מספיקות כדי לתמוך בעבירה המיוחסת לנאשם ומתחשב בעברו התעבורתי המעיק של הנאשם, לרבות הרשעות קודמות בעבירות תנועה ותאונות. פסק הדין מתייחס גם לשיהוי בהגשת בקשת הפסילה, ומציין כי שיהוי קצר של 3.5 חודשים אינו מעיד בהכרח על כך שהמדינה לא ראתה בנאשם סכנה לציבור. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ובית המשפט מורה על שלילת רישיונו של הנאשם עד תום ההליכים, עם אפשרות לתביעה לחדש את בקשת הפסילה בהמשך.