ע"פ 4877/13

תקציר

ערעור בתיק פלילי שביקש לבטל החלטה של שופט להעביר את הדיון לשופט אחר נדחה. המערערת טענה כי היה מקום לדחות את בקשת ההעברה באופן אוטומטי בשל העיתוי, אך בית המשפט מצא כי השיהוי של שלושה חודשים ממתן פסק הדין אינו מצדיק קבלת הערעור, מה גם שהמקרה העלה סוגיות חשובות מעבר לצדדים המעורבים. השאלה המרכזית הייתה היחס בין גישור פלילי לבין פסילת שופט, ובית המשפט קיבל את עמדת המשיב כי יש קשר בין השניים. שופט העוסק בגישור עלול להיחשף לחומרים שעשויים להשפיע על חוות דעתו, וליצור חשש ממשי מפני משוא פנים. חשש זה עומד בבסיס ההסדר בסעיף 143א(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי הדיון יועבר לשופט אחר לאחר ניסיונות גישור כושלים. בית המשפט הדגיש כי החלטה זו חלה באופן ספציפי על תרחיש זה ואינה מעידה על מצבים אחרים בהם מועברים דיונים בין בתי משפט או שופטים. ייחודו של מקרה זה, הסביר בית המשפט, הוא בחפיפה בין נימוקי ההעברה לבין דיני הפסילה. ההחלטה להעביר את הדיון לשופט המקורי אושרה אפוא, והערעור נדחה.