ת"א 9500/09

תקציר

לתובעים ולנתבעת זכויות חלקיות בבניין בירושלים. התובעים האשימו את הנתבעת במספר הפרות של הסכמי שכירות וחוקים, לרבות הרחבת המרפסת שלא כדין ללא הסכמה, וביקשו פינוי או סעדים מתאימים. השופט מצא כי הנתבע אכן ביצע את הבנייה ללא רשות או הסכמה, המהווה עבירה סטטוטורית והסגת גבול, והצדיק להורות על הסרת התוספת ואיטומה. עם זאת, השופט קבע כי הבנייה אינה מקימה עילה לפינוי לפי חוק הגנת הדייר, שכן היא לא גרמה נזק משמעותי, ובהסכם השכירות לא צוין במפורש כי הפרה כזו תוביל לפינוי. השופט דחה גם עילות פינוי אחרות שטענו התובעים. עם זאת, השופט הורה לנתבע להוציא את החזקה מהמבנה הנוסף, לאטום אותו ולשלם לתובעים דמי שימוש נאותים ופיצוי בגין עוגמת נפש, שהסתכמו בסך הכל ב-32,790 שקל, שישולמו בתשלומים. השופט פסק גם במספר טענות נוספות הנוגעות לבנייתו של הנתבע, ובהן הגבלת משך הסוכה במבנה וחיוב הנתבע להוציא את ידו ממחסן בחצר הבניין. הנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. השופטת דחתה את טענת הנתבע לשיהוי, בהתחשב במעשיהם הנמרצים של התובעים ובאופייה הקנייני של זכות התביעה. פסקי הדין היו אמורים להתבצע בתאריכים ספציפיים.