ת"פ 58959-12-18

תקציר

הנאשמים, א' רוה ובר וולטר, הורשעו בשורה של עבירות הקשורות ליציאה וכניסה לישראל שלא כדין ללא תיעוד מתאים. הם ניסו להסתיר את נסיעתם המשותפת לחו"ל על ידי שימוש במרמה בהיתר המעבר של רווה, וכתוצאה מכך הכניסות והיציאות של וולטר לא נרשמו. כתב האישום מייחס לכל אחד מהנאשמים שלוש עבירות: יציאה מישראל וכניסה אליה שלא כדין, וקבלת דבר במרמה בצוותא. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי מדובר במעשים ספונטניים שאינם קשורים להליכי הגירושין של רוה. עם זאת, בית המשפט מצא די ראיות כדי להרשיע את שני הנאשמים, לדחות את גרסתם לאירועים ולקבל את הודעותיהם במשטרה כאמת. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנאשמים בדבר אכיפה בררנית ושיקולים זרים בתביעה. כל אחד מהנאשמים הורשע בשני סעיפים של יציאה וכניסה לישראל שלא כדין, ובשני סעיפים של קבלת דבר במרמה. פסק הדין פירט את הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיות לעבירות אלה. בני זוגם והוריו של הנאשם העידו, בניסיון להפריך את הקשר בין העבירות לבין הליך הגירושין, אך גרסתם לא התקבלה. לבסוף, התייחס בית המשפט לטענות שונות נוספות שהעלתה ההגנה, לרבות זמני מעצר, בקשות למידע והליכי חקירת אח"מים, ומצא אותן אינן רלוונטיות להכרעת הדין.