ער"א 3415/22

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על החלטת רשם בית המשפט בעניין פטור מאגרות ותשלומי ערבות למערער שהגיש תביעת נזיקין בבית משפט השלום ונדחתה מחוסר סמכות. הרשם נתן פטור חלקי, והפחית את סכום הערבות ל-2,000 ₪ תוך התחשבות גם במצבו הכלכלי של המערער, אך לא פטר אותו במלואו. המערער טען כי ההליכים בעניינו נוהלו באופן לא תקין, וכי בקשתו לפטור לא טופלה כראוי, שכן מידע מרכזי הושמט ויכולתו לשלם לא יוצגה במדויק. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור. החלטת בית המשפט מחזקת את שיקול הדעת הרחב הנתון לרשם בעניינים אלה ומדגישה כי הרף לפטור מלא מערבות הוא גבוה, שכן תכליתו להבטיח את הוצאותיו של הצד שכנגד. בית המשפט לא מצא פגם בהחלטת הרשם, שהתבססה על שיקולים סבירים, לרבות הסיכון ללולאה פרוצדורלית ויכולתו של המערער להיעזר בקרובי משפחתו. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר תשלום הוצאות קודמות שנפסקו ואת ניסיונותיו להגיש מסמכים חדשים, ואישר כי החלטת הרשם הייתה מוצדקת. כתוצאה מכך, אישרה ערכאת הערעור את החלטת הרשם, והדגישה כי שיקול הדעת המוקנה להם במקרים כאלה הוא רחב ואין להקל בו ראש. פסק דין זה מחזק את העקרונות המסדירים פטור מאגרות ומתשלומי ערבות בבתי המשפט בישראל, ומטיל על המערערים את נטל ההוכחה להוכיח נסיבות חריגות.