ע"פ 1731/11

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על המשיב, בטענה כי אין בו די בהתחשב באופי עבירותיו. המשיב, יליד 1988, הורשע בעבירות סמים וסחיטה בכוח במסגרת הסדר טיעון. על פי כתב האישום המתוקן, המתלונן יצא עם חברו לרכוש סמים מהמשיב ומאחיו. נעשתה עסקה לאספקת הרואין וקוקאין בשווי 10,000 שקל, אך המתלונן נמלט מבלי לשלם. לאחר מכן לכד המשיב את המתלונן, קשר אותו ואיים עליו ועל בני משפחתו באלימות. המתלונן שוחרר בסופו של דבר, אך איים עליו בהשלכות אם לא ישלם את הכסף. תסקיר המבחן של המשיב צייר תמונה עגומה של אורח חייו וסיכוייו, ובית משפט קמא הדגיש את הצורך בענישה מרתיעה. ערכאת הערעור מסכימה עם המדינה כי חלקו של המשיב בעבירות היה מרכזי ועונשו צריך לשקף את חומרת פשעיו. העונש המקסימלי על עבירת סמים הוא עשרים שנה, ועל סחיטה בכוח שבע שנים. מעשיו של המשיב היו חמורים, וכללו מכירת סמים קשים וסאגה סחטנית של אלימות ואיומים. כמו כן, למשיב עבר פלילי קודם, המאסר עונשו מחמיר. בית המשפט מתייחס גם לעקרון האחידות בגזר הדין ומציין כי עונשו של המשיב צריך להיות גבוה מזה של אחיו, שהוא חסר עבר פלילי ומילא תפקיד מופחת בעבירות. לפיכך הערעור מתקבל, ונגזרו על המשיב 48 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 6 חודשי מאסר על תנאי בעבר.