רע"א 8350-02-26

תקציר

## ניתוח משפטי: הצגת חוות דעת ופרוטוקולים של מומחים בתיקי תאונות דרכים **מבוא** החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בבר"ע 8350-02-26, בפני כבוד השופט צבי ויצמן, דנה בסוגיה מהותית בדיני תאונות הדרכים, ובפרט, בשאלת הצגת מסמכים למומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט. הדיון מתמקד בשני היבטים עיקריים: האם ניתן להציג למומחה שמונה בתיק את חוות דעתו של מומחה אחר שמונה מטעם בית המשפט בתיק זה, והאם ניתן להציג לו את פרוטוקול חקירתו של מומחה קודם. החלטה זו מבחינה בין היתר בין סוגי המסמכים המוצגים, וקובעת כללים חדשים בנוגע להצגת פרוטוקולים של חקירות מומחים. **רקע עובדתי וההליכים הקודמים** המבקשת, שנפגעה בתאונת דרכים, תבעה פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). במסגרת ההליך, מונו שני מומחים מטעם בית המשפט: מומחה ראומטולוג, ד"ר סאבין, שקבע כי אין קשר סיבתי בין נזקי המבקשת לתאונה, וכי אין נכות בתחום הראומטולוגי כתוצאה מהתאונה. מומחה זה נחקר בדיון. לאחר מכן, ביקשה המבקשת מינוי מומחים בתחומים נוספים, ובית המשפט נעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, פרופ' ליברגל. בהחלטתו, התיר בית המשפט קמא לפרופ' ליברגל לעיין בחוות דעתו של ד"ר סאבין ובפרוטוקול הדיון. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר, בטענה כי הצגת מסמכים אלו עלולה להשפיע על שיקול דעתו העצמאי של המומחה האורתופדי ולפגוע בסיכויי תביעתה, בניגוד לדין ולפסיקה. בית המשפט קמא דחה בקשתה זו. **הסוגיה המשפטית והדין הקיים** הסוגיה המרכזית העומדת לדיון בבית המשפט המחוזי היא האם הצגת חוות דעת של מומחה בית משפט למומחה בית משפט אחר, וכן הצגת פרוטוקול חקירה של מומחה, מותרת בתיק תאונת דרכים. **1. הצגת חוות דעת מומחה למומחה אחר:** * **הוראות החוק והתקנות:** תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים") אוסרת על נפגע להציג למומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת רפואית. תקנה 9(ב) מחזקת איסור זה, וקובעת כי המומחה לא ידרוש ולא יקבל מהצדדים חוות דעת רפואית. * **פסיקה קיימת:** הפסיקה, כפי שמובאת בהחלטה, קבעה באופן עקבי כי איסור זה אינו חל על חוות דעת רפואיות שנערכו על ידי מומחה אחר שמונה מטעם בית המשפט, אלא רק על חוות דעת מטעם בעלי הדין. הטעם לכך הוא ההנחה שמומחה שמונה מטעם בית המשפט ידע לחוות דעתו באופן מקצועי, אובייקטיבי וללא פניות, גם אם מונחת בפניו חוות דעת קודמת. בית המשפט העליון, בע"א 271/20, רע"א 6401/04, ורע"א 5627/06, אישר זאת במפורש, אף אם חוות הדעת ניתנה בהליך אחר, באותו תחום רפואי או בתחום רפואי אחר. * **יישום במקרה הנדון:** בהתאם לפסיקה זו, בית המשפט המחוזי קבע כי אין כל פסול בהעברת חוות דעתו של המומחה הראומטולוג לעיונו של המומחה האורתופדי, שכן שניהם מונו מטעם בית המשפט. **2. הצגת פרוטוקול חקירה של מומחה למומחה אחר:** * **הבחנה מחוות דעת:** הצגת פרוטוקול חקירה של מומחה נבדלת מהצגת חוות דעת רפואית. פרוטוקול זה עשוי לכלול עניינים החיצוניים לחוות הדעת הרפואית, כגון התנהלות המומחה, הנפגע, או אמירות אחרות שעשויות להשפיע על שיקול דעתו. * **פיתוח הפסיקה:** * **עמדת השופט ריבלין (ברע"א 5327/06):** השופט ריבלין קבע כי הצגת פרוטוקול חקירה של מומחה למומחה אחר נתונה לשיקול דעת בית המשפט. בית המשפט ישקול האם הצגת הפרוטוקול תייעל את ההליך או תציף את המומחה בחומר לא רלוונטי. שיקולים מרכזיים כוללים: האם הפרוטוקול מסייע בבירור השאלות הרפואיות, האם הוא פוגע באובייקטיביות של המומחה, והאם הוא מייעל את הדיון. * **עמדת השופט מלצר (בר"ע 1858/08):** השופט מלצר הציע גישה מצמצמת יותר, לפיה ראוי לנקוט בגישה זו רק במקרים חריגים, ובעיקר לאחר שהמומחה הכין את חוות דעתו. לגישתו, הצגת הפרוטוקול לפני גיבוש חוות הדעת עלולה לפגוע בעצמאותו ובאובייקטיביות של המומחה, אלא אם ישנה תרומה מהותית וחד-משמעית לבירור השאלות הרפואיות. * **הגישה הרווחת:** בית המשפט המחוזי סבר כי הגישה של השופט מלצר, כפי שהיא משתקפת בספרו של השופט ריבלין, היא הגישה הרווחת והמקובלת. * **יישום במקרה הנדון:** במקרה הנוכחי, לא הובהר מדוע הצגת הפרוטוקול של חקירת המומחה הראומטולוג תביא "תרומה מהותית וחד-משמעית לבירור השאלות הרפואיות שבמחלוקת" מבחינת המומחה האורתופדי, **קודם** שיכין את חוות דעתו. לפיכך, בית המשפט קבע כי אין להתיר העברת פרוטוקול הדיון בשלב זה. עם זאת, הוא הותיר פתח להצגתו בעתיד, במסגרת חקירת המומחה האורתופדי, בכפוף לקבלת רשות מבית המשפט קמא. **חידושים ומשמעויות פסיקתיות** * **הבחנה בין סוגי מסמכים:** ההחלטה מדגישה את ההבחנה המשפטית בין חוות דעת של מומחה בית משפט לבין פרוטוקול חקירה של מומחה. בעוד שחוות דעת מומחה בית משפט הן "מוצר" מוסדי ופתוח יחסית לעיונם של מומחים אחרים, פרוטוקול חקירה נתפס כמסמך בעל פוטנציאל רב יותר להשפיע על שיקול דעתו של המומחה, ולכן נדרשת גישה זהירה יותר. * **החלה על פרוטוקולים - גישה מצמצמת:** בית המשפט אימץ גישה מצמצמת יותר ביחס להצגת פרוטוקולים, בדומה להלכה שנקבעה על ידי השופט מלצר. הדבר נועד להגן על עצמאותו ואובייקטיביותו של המומחה, במיוחד בשלב גיבוש חוות דעתו. * **שקול דעת בית המשפט:** נקבע באופן ברור כי ההחלטה בנוגע להצגת פרוטוקולים נתונה לשיקול דעת בית המשפט הדיוני, אשר יבחן את התועלת בהצגת הפרוטוקול מול הסיכונים הכרוכים בכך. * **יעילות הדיון:** ההחלטה מתחשבת גם ביעילות הדיון, בכך שהיא מבקשת למנוע "הצפת" המומחה בחומר שאינו רלוונטי. * **החלטה מפורטת ומנומקת:** החלטה זו מציגה ניתוח מפורט של הפסיקה הרלוונטית, ומספקת הנחיות ברורות לעתיד בנוגע להצגת מסמכים למומחים בתיקי תאונות דרכים. **סיכום** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור באופן חלקי. הוא אישר את הצגת חוות דעת המומחה הראומטולוג בפני המומחה האורתופדי, בהתאם לפסיקה המבוססת. לעומת זאת, הוא אסר בשלב זה את הצגת פרוטוקול חקירת המומחה הראומטולוג בפני המומחה האורתופדי, וקבע כי הצגה זו תידון רק במועד מאוחר יותר, בכפוף לבקשת רשות מבית המשפט. החלטה זו מהווה דגש חשוב על אופן פעולת המומחים בתיקי תאונות דרכים, ומבחינה בין סוגי מסמכים שונים, תוך שאיפה לאיזון בין יעילות ההליך, קבלת החלטה מושכלת, ושמירה על עצמאותו ואובייקטיביותו של המומחה.