ע"א 8526/96

תקציר

פסק הדין דוחה את כל הערעורים, למעט עניין הטעון תיקון לעניין "הטיפול הרפואי". בית המשפט המחוזי מינה את פרופ' שפירא כמומחה רפואי אשר נתן חוות דעת חד משמעית על הטיפול במשיב, ואישר כי הטיפול בו גרם לו נזק גופני ונפשי. הערעורים נוגעים לשלוש סוגיות עיקריות: זיהוי הרופא שביצע את הטיפול הרשלני, הקשר בין הרופא למכון וחובת הפיקוח של משרד הבריאות. פסק הדין מצדד בטענת המשיב כי ד"ר גיידס היה הרופא המטפל ומוצא אותו, יחד עם מכון יונה ומנהלו רייכר, אחראים לטיפול הרשלני. בית המשפט דוחה את טענות ד"ר גיידס והמכון כי לא היו ביניהם כל קשר וכי המכון לא עסק בבעיות זיקפה. עוד קובע פסק הדין כי משרד הבריאות הפר את חובתו לפקח על המכון הפרטי, שביצע ניתוחים פולשניים הטעונים רישוי, בכך שלא ערך חקירה יסודית של פעילות המכון למרות הממצאים המדאיגים. טענת המדינה כי הפיקוח אינו סביר ואינו מעשי במקרה של אלפי מרפאות פרטיות ברחבי הארץ נדחית, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של מקרה זה. עם זאת, בית המשפט מגביל את אחריות המדינה ל-30% מהנזק, מתוך הכרה בעוול הישיר של הנתבעים האחרים. לבסוף, בית המשפט פוסק למשיב פיצוי בגין כאב וסבל, תוך הפחתה קלה מהסכום המקורי לצורך תביעת אשתו, שלא נפסקו לה פיצויים כלשהם. המערערים נדרשים לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪, המתחלקים ביניהם שווה בשווה.