עת"מ 32869-10-14

תקציר

העותרים, תושבי צור באהר, ביקשו איחוד משפחות ואשרת א/5, בטענה כי מרכז חייהם הוא בירושלים. המשיב, לעומת זאת, קבע כי מרכז חייהם היה בוואדי חומוס, מחוץ לירושלים, בהתבסס על נתוני צריכת החשמל שלהם וממצאים מביקור בנכס שלהם בוואדי חומוס. על החלטת המשיב הוגש ערעור בבית המשפט. השופט פסק לטובת העותרים, והגיע למסקנה כי קביעתו של המשיב אינה מבוססת דיה. הראיות שהוצגו, כולל צריכת החשמל והממצאים מביקור בודד, לא הספיקו כדי לבסס את ואדי חומוס כמרכז החיים העיקרי, במיוחד בהתחשב באפשרות של שני מרכזי חיים. השופט הדגיש את ההפרדה המלאכותית בין שתי השכונות, צור באהר וואדי חומוס, הקרובות גיאוגרפית. בנוסף, הימנעותו של המשיב מעריכת חקירה יסודית ושקילת מכלול העובדות החלישה את עוצמת ראיותיו. כמו כן, השופטת התייחסה למקרים קודמים שהכירו בקיומם של מרכזי חיים מרובים. כתוצאה מכך, ביטל השופט את החלטת המשיב והורה להם לבחון מחדש את בקשת העותרים, ולתת החלטה חדשה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. למרות שפסק לטובת העותרים, השופט לא פסק להם הוצאות כלשהן בשל הספקות שעוררה התנהלותם.