ה"פ 15159-04-10

תקציר

המבקשת, אסתר גמליאל, ובעלה המנוח, גמליאל זכריה, נטלו הלוואה מהמשיב, בנק לאומי למשכנתאות, המובטחת במשכנתא על דירת המגורים המשותפת שלהם. המבקשת ביקשה לבטל את הליכי ביצוע המשכנתא שיזם הבנק לאחר מות בעלה, בטענה כי לא הסכימה למשכנתא וכי הבנק לא הציע לבני הזוג ביטוח חיים שיכסה את ההלוואה במקרה של מוות. היא גם טענה לזכויות דיירות מוגנות בדירה וביקשה להחזיר את התשלומים ששולמו על ההלוואה, בטענה שהבנק הטעה אותם לגבי סוג ההלוואה. הבנק טען כי הגב' גמליאל הסכימה למשכנתא והייתה מודעת לזכויותיה וחובותיה. בית המשפט מצא כי לגב' גמליאל זכויות שוות בדירה וכי הבנק ידע על זכויותיה, אך היא הסכימה למשכנתא על הנכס. אי רישום משכון על זכויותיה על ידי הבנק היה פגם אך לא פסל את המשכנתא. באשר לביטוח חיים, קבע בית המשפט כי המבקשים קיבלו מידע וחתמו על טופס המאשר כי אינם זכאים מפאת גילם. לפיכך, הבנק לא היה אחראי לאי מתן ביטוח. בית המשפט דחה גם את טענת הדיירות המוגנת, שכן הגב' גמליאל ויתרה ביודעין על זכויותיה. באשר לסוג ההלוואה, פירש בית המשפט את המסמכים החוזיים כך שהצדדים התכוונו להלוואת שפיצר, שבה הן הקרן והן הריבית נפרעות מדי חודש. התנהלות הבנק ותיעודו, שסתרו זה את זה, הובילו לפרשנות זו. מאחר שגב' גמליאל שילמה את הסכום שחושב על ידי המומחה מטעמה לסילוק ההלוואה, קבע בית המשפט כי החוב נפרע, והיא אינה חייבת בתוספת ריבית או אגרות. עם זאת, הבנק היה זכאי לריבית פיגורים ממועד סיום ההלוואה ועד למועד הפירעון בפועל והוצאותיה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל. בית המשפט הורה לבנק לשאת בהוצאותיו של המבקש וחייב את תשלום ההוצאות והריבית בתוך 30 יום לצורך סגירת תיק ההוצאה לפועל. ככלל, טענות המבקש התקבלו באופן חלקי, והבנק חויב לשאת בהוצאותיו של המבקש בסך 30,000 ₪, בניכוי תשלומים שטרם נפרעו.